הורות משותפת - שלושה פלוס ילד

בייבי לי - אתר הכרויות לעשות ילד ביחד.   


בייבי לי. יוצרים משמעות חדשה לחיים שלך! 
 

מזל טוב, נולד ילד נוסף לחברים אשר הכירו באתר, מעורר השראה? תשפטו בעצמכם קראו כאן

    חפש
 

שלושה פלוס ילד

 

שלושה + ילד

מאת: שירלי גולן

לעילם בן השנתיים יש אמא. ואבא. ועוד אבא. בנוסף, יש סבא וסבתא. ועוד סבא וסבתא. ועוד סבא וסבתא. עבורו, זה לא מודל משפחתי, אלא החיים. האב הבילוגי, 'אבא' עופר ובן זוגו, 'אבא' ערן - כפי שנקראים בפיו של עילם - קיבלו לפני מספר שנים הצעה מחברה קרובה להביא לעולם ילד ביחד ולא לקח להם זמן רב להגיב ב"כן". בכתבה הבאה הם מספרים על הורות משותפת מנקודת מבט של זוג אבות

עופר פיין, 47, מרצה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית ת"א-יפו וערן נויפלד, 37, עובד היי טק, בני זוג כבר עשר שנים. לפני כחמש שנים הבינו שהם רוצים להתרחב ולהקים משפחה. באותה תקופה, פונדקאות היתה תופעה פחות נפוצה, והאפשרות הראשונה שחשבו עליה היתה לגדל ילד יחד עם אישה.

עופר: "התחלנו לחשוב על זה, אבל לא עשינו צעדים ממשיים, במטרה לקדם את הרעיון. אחרי שחזרנו משנת שבתון באוסטרליה, פנתה אלינו מיכל, חברה שלי כבר למעלה מ-20 שנה, עם הצעה לילד משותף וההכרות הממושכת איתה הקלה על המהירות בה קיבלנו החלטה חיובית".

היה ברור לכם שאתם רוצים אמא בתהליך? הרי אפשר גם לפנות לפונדקאות.
ערן: "אני בהחלט מאמין וחושב שאפשר לתת לילד כל מה שצריך, גם במסגרת זוג אבות ללא אמא בתמונה. מצד שני, אני רואה היום שזה מצב טוב עבורנו, זה עוזר ועילם מרוויח מהעניין – יש עוד אדם מלבדנו שקרוב אליו, אוהב ודואג לו".

עופר: "בשלב הזה, כשמיכל פנתה אלינו, הרעיון נראה הרבה יותר אמיתי וממשי, מאשר לחפש אם פונדקאית. לא ידענו אז הרבה על הורות משותפת, אבל ידענו שאנחנו רוצים את מיכל כאמא. אחר כך פנינו לייעוץ והתחלנו לחשוב על תכני ההסכם".

עופר וערן: " מדובר בשותפות לכל החיים"

בניגוד לחיפוש פרטנרית והשקעת זמן ממושך בהכרות, מכם נחסך התהליך של בניית אמון הדדי, ובכל זאת, פעם ראשונה שאתם מדברים על הורות ואף הורות המורכבת משלושה הורים. על מה היה חשוב לכם לבסס את ההסכם?

עופר: "ההסכם דן בעיקר בדברים ה'גדולים', כמו למשל, חינוך, מקום מגורים, הסדרי ראייה, נסיעות לחו"ל, החלטה על יועץ חיצוני במקרים של אי הסכמות ונושאים כספיים. הסכמנו על חינוך חילוני, איזור מגורים תל אביב וחלוקה שווה בהוצאות משמעותיות, כמו גן, חוגים ותרופות. מזון, חיתולים, משחקים וכדומה – כל אחד דואג בביתו. לגבי הסדרי ראייה, התייחסנו לתקופת ההנקה בבית האם ולאחריה חלוקה שוויונית, של חצי חצי (עד כמה שניתן) באמצע שבוע וכל סוף שבוע שני".

ומה קרה בפועל? מתי עילם החל לישון אצלכם?
ערן: "כבר אחרי חודש, כאשר במהלכו היינו מדי יום אצל מיכל. היינו קרובים אליו מהרגע הראשון, שלושתנו היינו נוכחים בחייו, זה לא נראה הגיוני לאף אחד מאיתנו לחכות חצי שנה עד שיהיה איתנו גם בלילות". 

יש אימהות שקשה להן להתנתק מהילד בחודשים הראשונים. לא חששתם?
עופר: "לשלושתנו היה קצת קשה להתנתק, בין אם אנחנו צריכים לחזור הביתה בלעדיו ובין אם מיכל צריכה לחלוק איתנו את הלילות, אבל כאמור, זה היה מהלך די טבעי, מאחר ושלושתנו היינו סביבו כל הזמן".

ערן: "בתוך הקושי הזה יש גם יתרון והוא היכולת לישון לילה אחד כמו שצריך ולאגור כוחות כדי לטפל בתינוק בצורה עירנית וסבלנית יותר במשך היום. אני חושב שזה יכול לעזור גם לאמהות "רגילות" שהן לרוב המטפל היחיד אחרי לידה ומצויות בלחץ ועומס גדולים מאוד.

ערן, מבחינת החוק, לאב הלא ביולוגי אין מעמד משפטי, לא מכירים בו כאב נוסף שווה זכויות. לא חששת שמא מעמדך כמקבל החלטות יהיה שונה משל שני ההורים הביולוגיים?
"לא חששתי. אמנם חלק גדול מההסכם שחתמנו עליו הוא הצהרתי ולא מוכר משפטית, אבל מהרגע הראשון שנושא הילד עלה, ראינו עצמנו כשלושה הורים שווי זכויות וחובות. שלושתנו הלכנו לבדיקות במהלך ההיריון והיינו שותפים לכל החלטה. אני ועופר הגענו להורות מתוך זוגיות בשלה ויציבה, מיכל ראתה בנו הורים השותפים יחד איתה לגידול הילד ופנתה אלינו כזוג. גם אם, חלילה, הזוגיות שלי ושל עופר תתפרק, אני יודע ובטוח ששום דבר לא יפגע בקשר שלי עם עילם".

ומה לגבי קבלת החלטות? מטבע הדברים, יש חילוקי דעות בין שני הורים, אז כשיש שלושה, הדבר יכול להיות מסובך יותר, לא?
עופר: "במצב של זוג מול אישה אחת, ישנה בעייתיות מסוימת, אשר עשויה לגרום לאישה- ובמקרה הזה, לאם - להרגיש מאוימת. הרעיון, הוא ליצור מודל שינטרל תחושה כזו ולהשקפתנו, אין דבר כזה החלטה על פי רוב או שלוש דעות שצריך לגשר עליהן. אני וערן מקפידים לגבש עמדה אחת, בינינו, וכשיש חילוקי דעות, רק אחד מאיתנו דן בכך עם מיכל. אין מצב של שניים מול אחת. זה לא הוגן ולא נכון".

אם מיכל תבנה בעתיד זוגיות, לבן זוג זה גם תהיה מעורבות בחיי עילם?
עופר: "הוא יגדל ביחד עם מיכל את עילם, אין בזה בעיה. בדיוק כפי שהורים גרושים בונים פרק ב'".
ערן: "החיים מזמנים כל מיני סיטואציות, אי אפשר לנבא ולחשוב על כל התרחישים האפשריים, אבל ככל שיש מכנה משותף גדול יותר בין ההורים כמו שיש בינינו לבין מיכל, הסיכוי שיהיו בעיות שלא נצליח לפתור הוא קטן. מראש בחרנו מצב מורכב, אבל נתמודד עם כל מה שיבוא, למען טובת הילד".

איך הגיבה הסביבה שלכם להחלטה להביא לעולם ילד בצורה של הורות משותפת?
ערן: "בהתלהבות גדולה, אושר גדול גם בקרב המשפחה וגם בקרב החברים. כולם תמכו בנו ושמחו, כולל סבי המבוגר שקיבל את עילם כמו כל נין אחר. כעיקרון, אני מאמין שאם אתה משדר לסביבה שאתה שלם עם משהו, אשר לאחרים אולי נראה חריג ובעייתי, בסופו של דבר, הם יתייחסו לנושא כפי שאתה מתייחס, על אף דעותיהם. גם בגן, אף גננת לא הרימה גבה. כולם רגילים לראות את שלושתנו במסיבות סוף שנה, לוקחים ומחזירים אותו מהגן במהלך השבוע. בתל אביב לא מדובר בזן נדיר". 

יש אירועים שאתם מקפידים לחגוג ביחד?
עופר: " חגים וימי הולדת אנחנו חוגגים ביחד ועם המשפחות, וביום יום מבקרים מידי פעם זה אצל זה. אני מניח שככל שעילם יגדל, הדבר יתרום לו יותר, ונפגש גם בשוטף בצורה יותר מסודרת".

כשיגדל וישאל שאלות, איך תסבירו לו את המבנה המשפחתי?
ערן: "נדבר על כך שיש כל מיני סוגים של משפחות, נתמקד ביתרונות ובדברים הטובים שהוא מרוויח מכך שיש לו שלושה הורים. את ענין הנטייה המינית אולי יהיה קצת יותר קשה להסביר. מצד שני, הילדים של חברים שלנו מכירים אותנו כזוג כבר שנים רבות והעובדה שאנחנו שני אבות טבעית ומובנת להם. אנחנו כבר נמצא את הדרך הטובה ביותר להסביר".

איזה עצות אתם יכולים לתת לאנשים שנמצאים בתחילת תהליך של בניית הורות משותפת, ובמיוחד לזוגות שבוחרים במודל כמו שלכם?
עופר: "העצה הטובה הראשונה שאני יכול לתת לזוגות – תיכנסו לתהליך הזה ביחד, באותה מידה של מסירות ומחויבות. זה לא יעבוד, אם אחד מכם רוצה והשני לא ממש. כשרק אחד נכנס לתהליך בנפרד, נוצר קשר עם האם שהוא אינו חלק מהזוגיות ואף מאיים עליה".

ערן: "נכון. צריך גם לקחת בחשבון שכאשר נולד ילד לתוך זוגיות, הוא שואב חלק לא מבוטל מזמנה. אם רק אחד מבני הזוג מתמסר להורות, הדבר קשה הרבה יותר. אני בכלל לא מבין, איך אפשר לגדל ילד בשניים, כשרק אחד רוצה והשני לא. הרי, אם הילד ישן אצלך בלילה והוא בוכה, לא תקום לטפל בו? אם ילד הוא חלק משמעותי מחיי בן הזוג שלך, לא תרצה שיהיה לך חלק בזה גם? אולי לא צריך להיות שותף מלא, אולי לא צריך להיות מוגדר כ'אבא', אבל בהחלט צריך לקבל אחריות ולתת תמיכה".

עופר: "אני חושב שבהורות משותפת, יש יתרון גדול, מעצם זה שכמה ימים בשבוע יש לך זמן לעצמך ולזוגיות. בנוסף, יש לך עם מי לחלוק קשיים והתלבטויות וזו הקלה עצומה. חשוב ללמוד מי האדם שמולכם, איך לעזור לו, איך להתחשב ולהקל".

ערן: "שימו דגש על ההכרות עם הפרטנר/ית. מדובר בשותפות לכל החיים, והתפיסות עולם צריכות להיות דומות. עם זאת, לצד הסכם, אל תוותרו על גמישות. החיים מחייבים אותה. תבחרו באדם שתדעו להסתדר איתו גם בעת ויכוח. תחשבו ביחד על מנגנון שיסייע לכם לפתור אי הסכמות כשאלה יגיעו. תשתדלו לא להתווכח על כל דבר, לחשוב היטב מה עקרוני לכם ועל מה אתם יכולים לוותר. צריך להבין, במיוחד כשאתה רווק - החיים משתנים עם בואו של ילד, ומהרגל של קבלת החלטות עצמאית, אתה צריך ללמוד לחלוק ולתאם. לא תמיד זה קל, אבל יש לזכור שגם החיים של הצד השני משתנים. מעל הכל, תחשבו על טובת הילד ולמענו תשמרו על עקביות, יציבות, מסגרת אוהבת ותומכת".

כניסת חברים

הירשם

עוד באתר