הורות משותפת - ראיון נוסף עם עו"ד יובל גיל

בייבי לי - אתר הכרויות לעשות ילד ביחד.   


בייבי לי. יוצרים משמעות חדשה לחיים שלך! 
 

מזל טוב, נולד ילד נוסף לחברים אשר הכירו באתר, מעורר השראה? תשפטו בעצמכם קראו כאן

    חפש
 

ראיון נוסף עם עו"ד יובל גיל

 

הסכמה לטווח הארוך

מאת: שירלי גולן

קיבלתם את ההחלטה המשמעותית ביותר בחייכם. אתם בשלים להיות הורים ומוכנים לצאת לדרך – למצוא את הפרטנר המתאים ביותר וביחד לממש את החלום המרגש– חלום ההורות. לאור מפגשים רבים עם מגוון אנשי מקצוע, עם הורים במודל הורות משותפת ועם אנשים שנמצאים בהליכי גיבוש הסכמי הורות, אנו למדים כי למרות ההחלטה הברורה, יש לא מעט התלבטויות, דילמות וחששות.

"האם באמת נסתדר? עד כמה אני יכול/ה לסמוך על הפרטנר שלי?" – שאלות מסוג זה מעסיקות אנשים רבים שבוחרים במודל הורות משותפת – מודל המאמין בחשיבות התפקיד האימהי כמו גם התפקיד האבהי, לגידולו וחינוכו של הילד.

כדי לעשות סדר במחשבות ולהפיג ולו מעט מהחששות, פנינו ליובל גיל, עו"ד ומגשר, מומחה בתחום המשפחה, במטרה שיסביר לנו מהם הדגשים שיש לתת עליהם את הדעת בניסוח ההסכם.

במילים אחרות – מה עלינו לדאוג היום, כדי למנוע מחלוקות עם הפרטנר שלנו בעתיד?

 

להיות אבא ואמא – לא מובן מאליו

"נתחיל בהבהרה: הצד המשפטי הוא רק כסות להסכמות על הורות אחרת בין ההורים לעתיד. מה שמשמעותי באמת זה השיחות, ההבנות, התקשורת. במסגרת השיחות, חובה לברר מספר דברים חיוניים, לפני שממשיכים הלאה:

מניעים - ראשית, צריך לבדוק למה אנחנו בכלל עושים את זה. את השאלה הזו כל אחד צריך לשאול את עצמו ואת הפרטנר מולו. חשוב לוודא שמדובר בהחלטה אמיתית שלא נובעת ממצוקה של רגע או מנסיבות אחרות שלא יחזיקו מעמד. בשלב הזה חשוב מאד להעמיק בתוכניות ובכוונות: למשל, האם לשנינו יש אותה רמת מוטיבציה, האם אחד מאיתנו מתכוון להתחתן בעתיד הקרוב ולהביא ילדים נוספים? אם כן, אז איך הדבר אמור להשפיע על המערכת שלנו? חשוב שתהיה שקיפות, כי ברגע שכל הדברים גלויים על השולחן, קל יותר למצוא פתרונות ולנסח בהתאם את ההסכמות.

הסדרי ראייה - איך אנחנו מתכוונים לחלק בינינו את הזמן עם הילד? גברים רבים מרגישים שבסעיף זה הם מופלים לרעה ואכן יש אי שוויון, הנגזר מחזקת גיל הרך. להזכירנו, ועדת שניט דנה בנושא הסדרי הראיה במשך שש שנים. מסקנותיה בדו"ח הביניים שהתפרסמו לפני כשלוש שנים היו שיש לבטל את חזקת הגיל הרך ולהפוך את הסדרי הראיה עבור האב מזכות/רשות לחובה. מסקנות הביניים עוררו סערה ובדו"ח הסופי שהוגש בימים אלו, נמנעה הועדה מלהחליט בנושא. שר המשפטים, יובל נאמן, ביקש מחברי הועדה להמשיך לדון עוד שלושה חודשים ולנסות להגיע בכל זאת להמלצה מוסכמת בנושא חזקת הגיל הרך.

לפי המצב המשפטי כיום, עד גיל 6 הילדים לנים אצל אמא. יחד עם זאת, לפי עקרון טובת הילד, שהוא עקרון על במערכת המשפט הישראלית, הנגישות והקשר של הילד עם שני הוריו משמעותיים וחיוניים להתפתחותו התקינה. אבות רבים מרגישים שהם צריכים להוכיח עצמם כדי לקבל יותר זמן עם הילד, כולל לינה בגיל הרך. ובכן, על הפער הזה ניתן לגשר באמצעות בחינה כנה של שני ההורים, בינם לבין עצמם ובין אחד לשניה – באיזו מידה ובאיזו צורה הם נגישים. במילים אחרות, עד כמה הם יכולים לתפקד כ"הורים מטפלים" באופן רציף. מהי הנטייה הטבעית שלהם? עד כמה הם מודעים ליכולות ולכישורים שלהם כהורים? איך הם מחלקים את הזמן בין בית וקריירה? האם הם זמינים מספיק? שוב, חשוב להדגיש – אם תהיה תקשורת טובה ונכונות לבוא זה לקראת זו, אפשר להשיג את המירב, אבל כאיש מקצוע, כגבר וכאב חשוב לי לומר לגברים – תגלו הבנה. במהלך תשעת החודשים הראשונים לאחר לידה, במיוחד כשמדובר בילד ראשון, הקשר של האם עם התינוק מאד טעון, היא צריכה תמיכה רבה כי היא עוברת שינויים מהותיים, גם במישור הגופני וגם במישור הנפשי. גבר מעולם לא יעבור דבר כזה וכן, מדובר בהחלט במהלך אי שוויוני, אבל הריון ולידה אינם שוויוניים מטבעם - רק צד אחד חווה אותם. אמהות טריות צריכות את הזמן להתאושש. תנו להן אותו, גלו סובלנות וכבוד. אמהות, מצידן, כמובן, צריכות לדאוג לכמה שיותר קירבה בין הילד לאביו, לאפשר כמה שיותר שעות במחיצתו, גם אם לא מדובר בלינה.

העו"ד והמגשר יובל גיל: "מה שמשמעותי זה השיחות, ההבנות והתקשורת "

הדרכה לאורך הדרך

תפיסות חינוכיות ובריאותיות - בנושאים אלה חייבות להיות הסכמות עקרוניות ומחייבות בטווח הארוך. למשל, אם אנחנו מחליטים על חינוך בזרם החילוני ואחד מאיתנו בעתיד חוזר בתשובה? האם הדבר מסכן את ההחלטה הראשונית? על שני ההורים להתחייב לכך ששינוי כזה לא ישפיע על חינוך הילד, כפי שמוחלט ומתגבש בהווה. ומה לגבי בריאות? האם רפואה קונבנציונלית או רפואה אלטרנטיבית? לחסן או לא לחסן? ההורים צריכים לקבוע מי מחליט במקרים כאלה ואיך. אולי הם יסכימו שההורה שנמצא יותר עם הילד יקבל החלטה כשהשני סומך עליו לחלוטין או שיש מקום לדבר על כך. מה קורה אם אחד רוצה טיפול אלטרנטיבי והשני מסתייג? במצבים כאלה של מחלוקות צריך להגדיר הליך של קבלת החלטות – איך מיישבים את המחלוקת ומגיעים לפשרה? פנייה לאיש מקצוע המוסכם על שני הצדדים יכולה להוביל לפתרון.

איך איש מקצוע יכול לעזור?

איש מקצוע נכון, אשר מכיר את העולם הזה היטב יכול ללוות את הזוגות בתהליך, הן בהיבט של העברת ידע ומידע רלוונטי, מגבלות ומסגרות חוקיות, והן בהיבט הרגשי. מדובר כאן בהחלטה רצינית. אנשים צריכים להבין היטב שהבאה של ילד לעולם היא לקיחת אחריות מלאה על מצבו בכל התחומים. ההחלטה מלווה בסימני שאלה רבים, שלא תמיד לאנשים יש אומץ להעלות אותם. מתפקידו של יועץ מקצועי לעורר ולגעת גם בסוגיות אלה.

בנוסף, אני ממליץ ללכת להדרכה הורית כחלק מההסכם. כפי שקורסים וסדנאות הכנה ללידה מהווים חלק לגיטימי מתהליך ההיריון (בעיקר הראשון), כך גם צריך להיות לגבי תהליך הגידול והחינוך.

אגב, זו המלצה שלי, כהורה וכאיש מקצוע, לכל ההורים בכל מודל משפחתי.

במסגרת כזו, ההורים מתחייבים למספר פגישות ומדברים על התפקידים שלהם כהורים – איך כל אחד רואה ותופס אותו. התהליך מאפשר לכל אחד לבחון את עצמו כהורה על כל המורכבות שבדבר ולשפר עצמו בהתמדה, בהתאם להשקפת עולמו ולערכים שהוא רוצה לחנך על פיהם.

 

מגורים - בהתאם להחלטה לגבי הסדרי ראיה, יש לקבל החלטה לגבי מקום מגורים. כך למשל, כאשר ההורים מחליטים על הסדרי ראיה אינטנסיביים, ראוי ונכון יהיה לגור אחד ליד השני, כך שהניוד בין ההורים והמסגרות מתנהל באופן סביר ונעים. מנגד, במידה ויוחלט על הורות משותפת עם משקל משמעותי להורה אחד (ההורה המטפל/משמורן), אז מקום המגורים של ההורה השני פחות משנה. נקודת המבט צריכה להיות פרגמטית אל מול צרכיו המשתנים של הילד.  

 

בני זוג חדשים - כשאנחנו מחליטים על הורות משותפת, אנחנו צריכים להיות ברורים עם עצמנו ועם ההורה השני לגבי אופי הקשר. במידה ומדובר בשותפות הסובבת סביב מערכת היחסים עם הילד, היכרות עם בני זוג חדשים היא תהליך שכולל תיאום ציפיות עם בן הזוג החדש, ובמסגרתו, יש לטפל בסוגיות הבאות: מהו משך זמן ההיכרות עם בן הזוג החדש לפני שמכירים בינו לבין הילד (במטרה למנוע חווית "תחנת אוטובוס" לילד), אופי הקשר בין בן הזוג החדש לילד, גבולות חינוך, הגדרת תפקידים מול הילד (אמא/אבא יש רק אחת/ד), בילויים משותפים וכד'.

 

מעבר לארץ אחרת - החיים כידוע מפתיעים ודברים משתנים. מה קורה אם הורה אחד מחליט בגלל נסיבות חייו לעבור לחו"ל? ראשית,יש להבחין בין נסיעה לחו"ל שהינה לצורך טיול לעומת מצב בו האם (בהנחה שהאם היא המשמורנית) עוברת להתגורר בחו"ל. במקרה הראשון, ניתן להוציא צו עיכוב יציאה כנגד הקטין כבר במעמד יצירת ההסכם ובכך למנוע יציאתו עד גיל 18, כאשר בהסכם יירשם תנאי המאפשר לכל אחד מההורים להוציא את הקטין מהארץ לצורך טיול למספר ימים, בהסכמת ההורה השני מראש ובכתב. אם אין הסכמה, פונים לבית המשפט לענייני משפחה לצורך הפקדת ערבות מתאימה לחזרתו של הקטין ארצה.

במקרה השני, ניתן למנוע העתקת מקום מגורי הקטין לחו"ל, כאשר קובעים בהסכם כי מרכז חייו של הקטין יהיה בישראל, וכן מוציאים צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הקטין עד בגרותו.

כאשר האם תעתיק את מקום מגוריה לחו"ל יהא עליה לפנות בהליך מתאים לבית המשפט לענייני משפחה לצורך הוצאת הקטין מהארץ ללא הסכמת האב.

מתי ייתן בית המשפט היתר לקטין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל יחד עם ההורה המשמורן, אם ההורה שאין לו משמורת על הקטין מתנגד לכך באופן נחרץ? 

התשובה לכך אינה פשוטה ומשתנה ממקרה למקרה. העקרונות המנחים הם שבית משפט בישראל ייתן היתר לקטין להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל, למרות התנגדות ההורה שאינו משמורן, אם ימצא שהמעבר לחו"ל הנו לטובת הקטין. בית המשפט יתחשב בגורמים רבים אך קודם כל בטובת הילד.

בסופו של דבר, יעניק היתר כאשר ישוכנע, כי המניע להגירת הקטין הינו ראוי ומוצדק וכי כל מחיר שיהיה על הקטין לשלם, בשל העתקת המגורים, משתלם. 

הנושאים המפורטים לעיל הם רק חלק מהתוכן שצריך להכיל הסכם בין הורים שבדרך. אל תמהרו, תנסו להכיר כמה שיותר אחד את השניה, תדונו בכל העניינים שמטרידים אתכם, בחששות ובשאיפות. אם אתם נתקלים בחילוקי דעות, אין מה להיבהל וכדאי להמשיך ולדבר, להתייעץ ולגשר על הפערים".

בהצלחה!

 

 

 

 

 

כניסת חברים

הירשם

עוד באתר