הורות משותפת - שאלות ותשובות משפטיות-כתבה שניה

בייבי לי - אתר הכרויות לעשות ילד ביחד.


בייבי לי. יוצרים משמעות חדשה לחיים שלך!  
 

מזל טוב, נולד ילד נוסף לחברים אשר הכירו באתר, מעורר השראה? תשפטו בעצמכם קראו כאן

    חפש
 

שאלות ותשובות משפטיות-כתבה שניה

 

על הורות משותפת ומשפט – כתבה שניה בנושא 

שאלות ותשובות בסוגיות משפטיות חשובות.

שיחה עם עו"ד שמואל מורן – מהמומחים בתחום דיני משפחה בישראל. 

מה קובע הדין בענייני זכויות וחובות ההורים במודל של הורות משותפת?

"בכל הקשור בזכויות וחובות ההורים כלפי הילד המשותף, מזונות ודאגה לטובת הילד אין הבדל בסוגי התאים המשפחתיים. חשוב לזכור שחוזים שעורכים ביניהם ההורים מחייבים אותם, אך אינם מחייבים את הילד בשום צורה. הילד אינו צד בחוזה ותמיד יוכל לתבוע לשינוי ההסדרים. זאת ניתן להורה לעשות בשמו או לכל מקורב אחר כמו דוד או ידיד של המשפחה, ברגע שטובת הילד אינה נענית". 

כלומר, אפשר למשל, להתחייב בהסכם אזרחי על חלוקת הנטל הכלכלי באופן שווה, אך בפועל, לאחר הלידה, לשנות זאת?

"כן. את ההסכם אפשר לפתוח מחדש וניתן לעשות זאת בכמה אופנים: כשמדובר בהסכם אזרחי שנחתם בין ההורים במשרד עו"ד ללא תוקף משפטי, ניתן, למשל, לאם להגיש תביעה ראשונה ועצמאית בשם הילד להעלאת סכום המזונות שמשלם האב ללא צורך בהוכחת שינוי הנסיבות. מעבר לכך, אפילו אם לפני שהילד נולד, הבטיחה האם לאב שלא תדרוש ממנו מזונות, היא יכולה להפר את ההבטחה ולתבוע בשם הילד. ניתן לעשות זאת גם במקרה שהיתה הסכמה וגם במקרה שלא. במידה ומדובר בהסכם עם תוקף משפטי, הסדר שנחתם לאחר שהילד נולד ובו נפסק גובה תשלום המזונות לפי צרכי הילד ובית המשפט בחן את צרכיו של הילד לגופם, יש להוכיח שינוי בנסיבות כדי להצדיק שינוי בתשלומים". 

מה קובע החוק בישראל בענין הסדר המזונות?

"כשמדובר בזוג הורים יהודים, החוק נשען על ההלכה, לפיה חובת המזונות המוגדרת (אספקת הצרכים הבסיסיים) מוטלת על האב, במיוחד עד גיל 6 ולפחות עד גיל 15, כאשר הפסיקה מחילה זאת בפועל גם עד גיל 18. עם זאת, בשנים האחרונות, באים לידי ביטוי גם מושגים, ערכים ועקרונות דמוקרטיים של שויון, המשפיעים על העמדה הוותיקה. אנחנו בהחלט רואים יותר ויותר פסיקות שמדברות על כך שבמשמורת משותפת שוויונית יש למתן את חובת האב, פסיקות המטילות חובת השתתפות במזונות גם על האם והתחשבות בהכנסות שני הצדדים ובמשך הזמן לפיו שוהה הילד עם שני הוריו". 

בדרך כלל, התביעות הן של האימהות. יכולה להיות סיטואציה בה אב יתבע אם?

"תאורטית, כן, אך רק במצבים מאד חריגים, לפיהם האם תהיה עשירה והאב "עני". בכל מקרה, צריך לזכור שהחובה המוטלת על האב על פי ההלכה (וזה הדין) בענין זה גדולה יותר, לפחות בשנים הראשונות של הילד". 

האם הורה אחדחייב להתייעץ עם השני לגבי לקיחת הילד לייעוץ רפואי או חינוכי והאם צריך להתחשב בעמדתו במידה וקיימת אי הסכמה בנושאים חשובים אלה?  

"לפי שאתייחס לתשובה לשאלה זו, חשוב לחדד את ההבדל בין משמורת, המדברת על חזקה פיזית (אצל מי הילד גר ) ואפוטרופסות שמדברת על קבלת החלטות משותפת (בנושאי חינוך, פסיכולוגיה, בריאות וכדומה.). מאחר ולפי החוק, האפוטרופסות הינה משותפת לשני ההורים, זה אומר ששניהם אחראים באופן שיוויוני בנושאים אלה ולפני קבלת החלטה משמעותית, עליהם להתייעץ זה עם זה, לשתף פעולה ולדווח אחד לשניה. כדי למנוע אי הסכמות מראש, רצוי להחליט במסגרת חתימה על הסכם משפטי על גורם נייטרלי שיכריע בעת מחלוקות. אם ההורים לא קבעו גורם כזה, שאגב יכול להיות איש מקצוע כמו עובד סוציאלי או פסיכולוג – במקרה של חוסר הסכמה, יש להגיש תביעה לבית המשפט, ואז כמובן מדובר בתהליך ארוך יותר, עד מתן הפסיקה. לפי חוק "הכשרות המשפטית והאפטרופסות", כשמדובר בדברים דחופים שלא סובלים דיחוי כמו טיפול רפואי או ניתוח, יש חזקה של ההסכמה מתוקף האפטרופסות המשותפת. בדברים שאינם דחופים צריך הסכמה לפני כל שינוי או התערבות". 

ומהו הדין במקרה של הפרת הסכם אזרחי שנחתם במשרד עורכי דין, לפני שהילד נולד?

"להסכם כזה אין תוקף משפטי ואם היחסים בין ההורים מתערערים ונוצרים חילוקי דעות, יכולה האם לבקש משמורת זמנית. מאחר ולפי חזקת גיל הרך, ילדים עד גיל 6 נמצאים במשמורת האם בדרך כלל, רוב הסיכויים שהשופט יפסוק לטובתה באופן זמני. בשלב מאוחר יותר ייקבע דיון, בו חזקת הגיל הרך ממשיכה להוות יתרון לאם". 

ומה לגבי הסדרי ראייה – האם קביעתם צריכה להיות בהתאם לקרבת מגורים?

"אם ההורים רוצים משמורת משותפת, הסדרים כאלה בהחלט צריכים להיות תלויים בקרבת מקומות המגורים שלהם, שהרי נסיעה ארוכה מבית לבית או מבית לגן עשויה לערער את היציבות בחיי הילד ולהקשות עליו. לטעמי, כדי לקיים משמורת משותפת, יש צורך שיתמלאו שני תנאים - קרבת מגורים של האם והאב ויחסים טובים והרמוניים בין ההורים. אגב, מבחינה אישית, אני לא בטוח שמשמורת שוויונית ומשותפת היא בהכרח הדבר הטוב ביותר לכל ילד. צריך לבנות הסדר המתאים לילד, ליחסים ולקשר בין הוריו". 

ואם כבר אנחנו מדברים על טובת הילד – מושג שחוזר על עצמו פעמים רבות בהסדרים מסוג זה – איך אפשר בעצם להגדיר טובה כזו, כאשר כל צד יכול לראותה בצורה אחרת?

"טובת הילד היא הגדרה רחבה מאד, המשלבת בין מספר קריטריונים אותם בוחן בית המשפט, כגון: צרכים התפתחותיים לפי גיל ונסיבות מיוחדות, רצון הילד (קריטריון שמשמעותו הולכת וגודלת, ככל שהילד גדל), מוכנות של ההורים לשיתוף פעולה, זכות הילד לקשר ישיר ומשמעותי עם הוריו, בחינת כישורי ההורים, המרכיב ההסטורי – כלומר, מי בעיקר טיפל בילד לאורך השנים, בדיקת איכות הקשר המשפחתי הרחב יותר – משפחת המוצא וחברים, ועוד". 

שינוי הסדרי ראייה יכול להתבצע לאורך השנים, בהתאם לשינוי הנסיבות. מה נחשב לשינוי נסיבות שמצדיק זאת?

"הצורך לעבור למקום מגורים מרוחק, הדרדרות בהתנהגות הורה כלפי ילדו (הזנחה, רשלנות), שינוי בסגנון חיים כמו חזרה בתשובה, הצטרפות של בן זוג חדש למשפחה, שמביאה לשינוי בהחלטות, שינוי ברצון הילד וכדומה". 

האם לפי החוק גם על בן/בת זוג של ההורה הביולוגי חלות זכויות וחובות?

"מבחינה משפטית אין לבן זוג של ההורה הביולוגי מעמד מוגדר, אך מבחינת זכויות הילד, יש לו "כוח", במידה ותפס מקום משמעותי בחיי הילד. בן זוג של האב או האם יכול להפוך להורה אפקטיבי שמטפל ומטפח קשר מיוחד עם הילד. במקרה כזה, במידה והזוג מחליט להיפרד וההורה הביולוגי מעוניין לנתק את בן זוגו מחיי הילד, יתכן שלילד יש זכות להמשיך ולשמור על קשר עימו ועליו מוטלת חובה לקיים זכות זו. יותר מכך, בית המשפט עשוי לפסוק לטובת בן הזוג ואולי אפילו להטיל עליו מזונות. זאת לפי חוק "תיקון דיני משפחה מזונות" החל בדרך כלל על נישואי תערובת ומעגן בתוכו הסדרים אזרחיים לתשלום דמי מזונות, החלים גם על בני הזוג.

במקרים של הורות משותפת, כשיש גם אמא וגם אבא ביולוגיים, יהיה קשה יותר לבן הזוג להוכיח את מקומו המשמעותי בחיי הילד. זה לא בלתי אפשרי, אך קשה יותר".  

ואם האב הביולוגי מתנער מתשלום מזונות, האם יכולה לתבוע את בן או בת זוגו?

"אם יחילו את הסטנדרטים של חוק "תיקון דיני משפחה מזונות", אז תאורטית כן, אבל אני לא מכיר פסיקה כזו. אם בהסכם האזרחי שנחתם לפני הולדת הילד, בן הזוג חתם על כך שהוא שותף למזונות, אז נוצרת חבות שניתן לתבוע אותה מכוח ההסכמה, אך לא מכוח הדין. במקרה כזה, כדאי בהחלט שבני הזוג יקחו בחשבון תרחיש לפיו ייפרדו וישקלו האם הם יהיו מוכנים לשאת בתשלום דמי המזונות לילד שאינו ילדם הביולוגי".  

מהן העצות שתיתן לזוג הורים המעוניינים לפתוח בתהליך מוסדר של הורות משותפת?

"ראשית, כמו שכבר אמרתי, הסכמים מסוג זה, לפני שהילד נולד, הם בגדר הצהרת כוונות וניסוח מסגרת לדיון. אין הם מחייבים את בית המשפט שלא מאשר, בדרך כלל, הסכמים לפני הלידה ובהחלט ניתן לשנות אותם.

ובכל זאת, אם בני הזוג נכונים לשתף פעולה ולהתחייב, הסכם כזה מבטא תאום ציפיות ועושה סדר. בתכנונו יש לתת את הדעת ל: בירור החלוקה ההורית לפי זמן ולפי גילאי הילד, אופן קבלת ההחלטות וקביעת גורם נייטרלי במקרים של אי הסכמות, סגנון חיים – מהם הדברים שחשוב להקפיד עליהם במשותף ומהם הדברים שכל אחד יכול להקפיד עליהם רק בביתו שלו, הצהרה על מקום מגורים והתחייבות לא לעזוב את הארץ, הסכמה בענייני חינוך, התחייבות למזונות וקביעת חלוקת הנטל הכלכלי.

חשוב להדגיש, כי הסכם חכם הוא זה שלוקח בחשבון את ריבוי התרחישים האפשריים והבעיות הצפויות בדרך. ככל שתחשבו על אופציות כאלה, תוכלו ליצור הסכמות בהתאם. אם אתם לא מצליחים להעלות בעצמכם את השאלות הקשות, תיעזרו באדם נייטרלי.

מניסיוני, ראיתי מקרים רבים בהם הורים בנו הסכמים משותפים, אבל אחר כך, בפועל, גילו שהמציאות מורכבת הרבה יותר".

 הכתוב כאן אינו מהווה יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בתהליכי קבלת החלטות.  

 

*עו"ד שמואל מורן עומד בראש אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בתחום דיני משפחה בישראל. למורן ניסיון מקצועי של למעלה מ-20 שנה והוא משמש גם כיו'ר הוועדה לילדים ונוער בלשכת עורכי הדין.

 

כניסת חברים

הירשם

עוד באתר