הורות משותפת - האם זוגיות חייבת להיות מונוגמית?

בייבי לי - אתר הכרויות לעשות ילד ביחד.   


בייבי לי. יוצרים משמעות חדשה לחיים שלך! 
 

מזל טוב, נולד ילד נוסף לחברים אשר הכירו באתר, מעורר השראה? תשפטו בעצמכם קראו כאן

    חפש
 

האם זוגיות חייבת להיות מונוגמית?

 

האם זוגיות חייבת להיות מונוגמית?

מאת: שירלי גולן

תארו לכם עולם בו מיניות היא לא ביג דיל, וגברים ונשים מקיימים יחסי מין באופן חופשי, גם אם הם נשואים. עולם בו האהבה מופרדת מהמיניות וקנאה מינית מתחלפת בפירגון ובגיוון. נשמע מעניין? מסתבר שפעם, ככה חיו בני אדם -  במתירנות מינית, ללא מחוייבות וללא קנאה. הרהורים בעקבות כתבתה של נעמי דרום במוסף הארץ "מה נשים רוצות" על רב המכר Sex at Dawn"" 

במשך דורות התחנכנו ואנחנו ממשיכים לחנך על ברכי המונוגמיה. החברה המערבית רואה את המתכון לחיים מאושרים ובריאים, בדמותה של זוגיות הרמונית ופורחת – גבר ואישה (אם נתייחס לנורמה הרווחת), המתחברים, מתאחדים, מתאהבים, מתחתנים ומולידים צאצאים מאושרים.

על אף שבשנים האחרונות, התפיסה הזו מראה סימני שחיקה מטרידים, (לדוגמא, צעירים רבים אינם ממהרים להתחתן וזוגות נשואים רבים אחרים מתגרשים) השאיפה להמשיך ולקוות למצוא את החצי השני, היא עדיין משאת נפש עבור רבים מבני האדם. התרבות הרגילה אותנו לחשוב שמונוגמיה היא לא רק חלום שמי שמגשים אותו חש מאושר ומסופק, אלא הפתרון המושלם להקמת משפחה והמשך השושלת. וכן, גם אמרו לנו תמיד שלגברים זה לא קל, שהרי הדחף הטבעי שלהם הוא לכבוש ולפזר את זרעיהם, אבל נשים? נשים עורגות לכך משחר ילדותן ומי שמצליחה למצוא את הגבר שאוהב, רוצה ומוכן להתחייב בשבילה לזוגיות מונוגמית, כאמור, מאושרת ובת מזל. 

הנשים רוצות יותר מגבר אחד

ובכן, ב- Sex at Dawn, ספר חדש שיצא לאור בארה"ב והפך במהרה לרב מכר, מציעים כותביו, בני הזוג כריסטופר ריאן וססילדה ג'טה (פסיכולוג ופסיכיאטרית), הסתכלות שונה, ואף מפתיעה, על תמונת חיינו.

הספר טוען כי הנטייה הטבעית של כולנו – גברים ונשים – משחר האנושות - היא אנטי- מונוגמית וההתנהגות האנושית כפי שאנו מכירים אותה היום - נישואים והתחייבות לפרטנר מיני אחד כל החיים - היא גלגול מתקדם ומשוכלל של הסדרים חברתיים, שמטרתם היתה לעגן סוגיות כלכליות ומעמדיות ולשמר ערכי מוסר מיושנים.

לפי ריאן וג'טה, התרבות המונוגמית נבנתה על בסיס מחקרו של צ'ארלס דרווין, על רקע ערכים שמרניים של אותה תקופה, שיצרו הבחנה בין האישה החוקית, המכובדת והטהורה (שאיתה, מין הוא רק אמצעי להולדת ילדים) לבין האישה-זונה, שסיפקה את מאוויו המיניים של הגבר. לפיכך, התבססה הזוגיות המונוגמית על הדעות שהיו מקובלות דאז -  המיניות של האישה נמצאת בשליטת הגבר, לנשים יש דחף מיני חלש יותר והן מונעות אחר חיפוש גבר חזק ובעל משאבים שיפרנס ו'ישדרג' את הגנים שיישאו צאצאיהן. מכאן ניתן להסיק שנישואים נוצרו כעיסקה, בה זוכה הגבר ליורשים וסימון טריטוריה ורכוש, והאישה זוכה בהשבחת הפוטנציאל הגנטי וגבר שידאג לכלכלתה.

אבל, ריאן וג'טה טוענים שלא כך היו פני הדברים תמיד. לדבריהם, לפני שהאנושות החלה להתעסק בצבירת רכוש ובירושה, האדם הקדמון ואשתו חגגו את המיניות שלהם ולאוו דווקא רק אחד עם השניה. ריבוי פרטנרים מיניים או במונח הרשמי יותר, פוליגמיה, היה דבר טבעי ומקובל. צידוק להנחות שלהם, מוצאים ריאן וג'טה גם בחברות אנושיות אחרות, בשבטים שחיים בצורה פוליגמית גם בימינו. 

אהבה ותשוקה, אחד הם?

קריאת כתבה זו העלתה בי מספר תהיות מרכזיות: יתכן והיצר המיני שלנו, הנשים, דוכא במשך כל השנים, לחינם, רק בגלל דעות קדומות שהלכו וקיבלו אינסוף סימוכין בספרים ובסרטים רומנטיים? אמנם, כיום אנחנו חיים בעידן מודרני שאינו קושר (ברוב המגזרים) בתולין עם נישואין, אך תחשבו לרגע על הסבתות שלנו (והסבתות שלהן) שבגלל שלא חוו חופש מיני, היו צריכות "להפקיד" את המיניות שלהן כמו גם את הדאגה לפרנסתן בידי גבר אחד, שלעיתים, אפילו לא היה בחירת הלב שלהן.

ותהייה נוספת, שעליה מדברים בכתבה גם מחברי הספר, קשורה בהחלט באורח חיינו המודרניים. כדי להבין ולו במעט את התזה שלהם, צריך רק להסתכל סביב – נישואים רבים מתפוררים, אחוזין הגירושין עולים ויותר ויותר שומעים על בגידות כחלק מחיי הנישואין, ולא כתופעה שולית. אז אולי, מונוגמיה היא לא המודל הטבעי לאנושות? 

ריאן וג'טה מדברים על הפרדה בין תשוקה ואהבה. לדעתם, טיבה של זוגיות לא חייב לכלול מחוייבות מינית. ואם לרגע נחשוב על מה שהיה פעם, לטענתם, אז, אולי הטבע האנושי מיועד לעשות את ההפרדה בין אהבה ומיניות, ואנחנו רק מתנכרים לו ועוטים עליו מסיכות שקריות, בשם מצפון ומוסר? אולי אפשר באמת ליצור הבחנה בין חברות קרובה, הערכה ואכפתיות עמוקה לבין תשוקה שיכולה להתחלק בין מספר אנשים? ואולי מין מזדמן של שני בני הזוג יכול דווקא 'לפלפל' את חייהם ולהצית מחדש את התשוקה ההדדית?

כמובן, שאין בכוונתי לומר כי כל הזוגות אומללים או כי זוגיות ארוכת שנים נידונה בהכרח לחיי שעמום מייסרים, אבל אם האדם הקדמון ידע לעשות חיים, הרגיש שלם עם עצמו והלך בעקבות צו גופו, אז מי אני שאתווכח?

נכון, בשנים האחרונות, עם השינויים החברתיים והתרבותיים, אנחנו רואים שנישואים כבר אינה מוסכמה חד משמעית, אך בהחלט נחשבים עדיין כנטיית הרוב. יש שקוראים על הנישואים תיגר – בוחרים בחיי רווקות לא מחייבים או בזוגיות לא ממוסדת, יש שמקיימים נישואים פתוחים ויש שמבינים כי נישואים אינם בהכרח הדרך היחידה להגשמת הורות וילדים יכולים לגדול מאושרים ביותר מצורה אחת של תא משפחתי. 

כנראה שכל אחד צריך לבחור באפשרות הטובה ביותר עבורו – הדרך שתוביל לאושר האישי שלו, מבלי לפגוע באחר.

בכל אופן, לפחות על פי הספר, Sex at Dawn, מונוגמיה היא, כנראה, לא המתכון הבטוח לאושר ואושר.

 

 

כניסת חברים

הירשם

עוד באתר