הורות משותפת - ראיון: מרתה פנחסי-פסיכולוגית קלינית

בייבי לי - אתר הכרויות לעשות ילד ביחד.   


בייבי לי. יוצרים משמעות חדשה לחיים שלך! 
 

מזל טוב, נולד ילד נוסף לחברים אשר הכירו באתר, מעורר השראה? תשפטו בעצמכם קראו כאן

    חפש
 

ראיון: מרתה פנחסי-פסיכולוגית קלינית

 

מחויבות לדיאלוג שוטף

מאת: שירלי גולן

"אין עוד מסע אנושי, הדורש השקעה, יושר, סובלנות וחמלה כמו הורות", אומרת מרתה פנחסי, פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית בכירה. "הורות היא בעיני מפגש קדוש ואינטימי והחשוב הוא לא המבנה של המשפחה, אלא המחויבות וההשקעה העמוקה שצריכות להיות בין ההורים עצמם ובין ההורה לילד. הורות משותפת דורשת דיאלוג בלתי פוסק. הדגש העיקרי במבנה כזה הוא על מערכת יחסים מכבדת ומקשיבה, המהווה מודל לחיקוי, שמאפשר לילד להבין מהו כבוד בין בני אדם". 

אם למבנה המשפחתי אין חשיבות גדולה, זה אומר בעצם שאין הבדלים בין השלכות של הורות הנחלקת בין שניים לבין הורות יחידנית?

"המבנה אכן פחות חשוב, אך הצורך בדמות גברית ובדמות נשית בחיי הילד חשוב מאד. כדי שתהיה לו אפשרות של מגוון התפתחויות, ילד צריך בחייו דמות אבהית ודמות אמהית. גם אם זה לא קיים מלכתחילה במבנה הפורמלי, זה לא אומר שאם אין אב ביולוגי או אם ביולוגית בתמונה, לא ניתן למצוא תחליף. אפשר ואף רצוי לגייס את דמות האב או דמות האם על ידי מישהו אחר, אם זה מהמשפחה המורחבת או חבר קרוב של המשפחה. לכל מבנה יש זכות קיום משלו, כל עוד נשמרים נוכחות הורית מחייבת בחיי הילד, כבוד הדדי ואיכות קשר טובה". 

קשר עם ילד עשוי למלא את החוסר בזוגיות, או שזוגיות צריכה להמשיך להיות משאת נפש בחיי ההורה?

"לא צריך לוותר על הזוגיות, ברגע שנולד ילד. ילד לא יכול למלא את הצורך של ההורה בזוגיות. לעיתים, בגלל קשרי גומלין אחרים משמעותיים בחיים, אנו בוחרים שלא להיכנס לזוגיות והמחויבות שהיא דורשת מאיתנו, אך למעשה, הקשר עם הילד יכול לעודד אותנו להיפתח כלפי אפשרויות חדשות. הקשר עם הילד מפגיש אותנו עם חוויות ילדותנו, הוא נותן לנו הזדמנות לתיקון, להתפייסות, להשלמה, לרכות ולהבנה עם דברים שעוררו בנו פעם חוסר שקט, כאב ואכזבות. קשר כזה מחבר אותנו לפוטנציאל שבנו, למהות שלנו להיות חיוניים, אופטימיים, יצירתיים, חומלים, אוהבים, אכפתיים ומגנים. מתוך מקום כזה, ניתנת הזדמנות של פתיחות לקשרים זוגיים". 

האם ילדים לשני הורים שאינם חולקים מרחב מחייה משותף ומעורבות רגשית, גדלים להבין בצורה אחרת את מושגי הזוגיות והרומנטיקה?

הורות אחרת, משותפת, אמנם אין זוגיות רומנטית, אך בהחלט קיימת זוגיות הורית שצריכה להתנהל, כאמור, על ידי דיאלוג מתמיד. אם ילד יחיה לצד שני אנשים שמקפידים להיות ערניים לדיווח הדדי, לחוויות משותפות, למציאת ערוצי תקשורת ודרך משותפת לקבלת החלטות לגבי דברים מהותיים, הילד ילמד על החשיבות שבקשר בין בני אדם, על כבוד הדדי, על הביחד, למרות קיומם של שני בתים. מה שהילד יעשה עם זה בבגרותו, אין לדעת. יתכן שיבחר באותו מודל או שיצטרך לממש צדדים נוספים באישיותו". 

ואולי דווקא אחוזי הגירושין הגבוהים יביאו לכך שבעתיד מודלים אלטרנטיביים של הורות יהפכו לדגם הנפוץ?

"המשפחה הקונבציונלית עוברת היום בהחלט משבר רציני, כשהחיפוש לדרכים אלטרנטיביות של משפחה והורות הוא בעצם התשובה למשבר זה. בתוך מגוון האלטרנטיבות, קיימת גם נטייה לחזרה למשפחות רב דוריות - סבים, בנים ונכדים חיים יחד. היווצרות המשבר בהחלט פותחת מגוון של אפשרויות, כך שאי אפשר לומר בוודאות כיצד ייראה עתיד המשפחה". 

ממה נובע המשבר הזה?

"סיבות רבות משפיעות על משבר זה, אך אתמקד רק בכמה מהן: בעבר, נישואים לא היו תוצאה של בחירה רומנטית והחלוקה בין התפקידים היתה ברורה ומובנית – הגבר מפרנס והאישה בבית. היום, מדובר בעידן של חשיפה לשוויון הזדמנויות, בו לכל אחד יש צורך ורצון להגשמה עצמית, נוצרים קונפליקט וקושי של איך נותנים מקום וכבוד לשניים, ובתוך זה מנהלים משפחה. נקודה נוספת היא החשיפה למגוון רחב של גירויים, שהחברה מציפה היישר לעולם הפנימי והחיצוני של כולנו – גיוריים המעודדים הרפתקנות, התחדשות וחיפוש מתמיד ליציאה מן המסגרות השגרתיות. כל אלה מערערים את היציבות ומקשים על הדיאלוג המשותף".  

ואם נחזור לזוגות הורים שחיים בנפרד - איך הורים במודל של הורות משותפת יכולים להפעיל סמכות הורית יציבה באופן כזה, שלא יבלבל את הילד ולא יפגע בדימוי העצמי שלו?

"התשובה היא, כפי שהזכרתי קודם על ידי דיאלוג רציף, על אף המעבר בין שני בתים. הדבר דורש מההורים הקשבה רבה, כשבכל מעבר, על ההורה להכיל את החוויה של הילד בבית השני ולתת לו את האפשרות לעשות את המעבר הזה בצורה הקלה והנעימה ביותר. סמכות הורית קשורה  ב"הנהלה הורית" – כלומר, כל בית יכול לאפשר סגנון ניהול וכללי התנהגות אחרים, אך בסוגיות העקרוניות והמשמעותיות, הילד זקוק לקבל מסר אחיד, כדי לא להתבלבל".  

איזה מצבים מיוחדים עלולים להתעורר בעקבות הבחירה בהורות משותפת ולמה כדאי לשים לב?

"יתכן וילדים ירצו לחבר בין שני ההורים ובמצב כזה, רצוי שההורים יכבדו את הרגשתם לצד הצבת גבול ברור שזוהי הבחירה שלהם. בנוסף, חשוב ליצור מקום בטוח עבור הילד, כך שיוכל לשאול כל שאלה הקשורה בבחירתם בהורות אחרת. במקרה שאחד ההורים או שניהם מגלים רצון לבנות זוגיות ורמנטית, יש לשים לב לרגשות שעשויים להתעורר אצל הילד סביב נושא זה ולהתייחס אליהם בכבוד". 

ולמען היציבות בחיי הילד, על אף שני בתים שונים, תקשורת שוטפת היא הכרחית.

"קרל ויטאקר, מטפל משפחתי נודע מארה"ב, האמין ששני הורים הם אנשים שונים וילד חווה כל אחד מהם באופן אחר. מה שמזמין לצמיחה ולבריאות הנפשית של הילד, הוא הקשר בין שני ההורים, העדכונים והכבוד להתנהלויות השונות של כל הורה. הדיאלוג מתחיל עם השיחות הראשונות על השותפות, דרך ההריון, הלידה, הגידול ועד הסבאות המשותפת בבוא היום. מחויבות היא מילת מפתח, והיא אינה מסתיימת לעולם".  

עד כמה חשובה תמיכת הסבים והסבתות לחינוכו של הילד?

"לגדול עם סבים וסבתות זוהי זכות! סבא וסבתא מחזקים את השורשיות, הביטחון האהבה והזיקה למסורת רב דורית. אי אפשר להשוות את האהבה והטיפוח הזה עם ההשקעה של מטפלים זרים, טובים ככל שיהיו". 

* מרתה פנחסי, פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית בכירה. מטפלת בשיטת אימאגו, מנהלת את התוכנית "מסע אל המשפחה", תוכנית הכשרה בטיפול מערכתי משפחתי-זוגי, עבור אנשי מקצוע בתחום.

כניסת חברים

הירשם

עוד באתר