הורות משותפת - ראיון: סיגל אלבז- הורות ומודעות רגשית

בייבי לי - אתר הכרויות לעשות ילד ביחד.   


בייבי לי. יוצרים משמעות חדשה לחיים שלך! 
 

מזל טוב, נולד ילד נוסף לחברים אשר הכירו באתר, מעורר השראה? תשפטו בעצמכם קראו כאן

    חפש
 

ראיון: סיגל אלבז- הורות ומודעות רגשית

 

הורות בעלת מודעות רגשית

מאת: שירלי גולן 

למרות שההחלטה להפוך להורה מגיעה לרוב ממקום אמוציונלי, היא אינה יכולה להתקבל רק על סמך רצון ובשלות נפשית. ברגע שאתם מתחילים לחשוב שהגיע הזמן להכניס ילד לחייכם, יש מספר שאלות שאתם צריכים לשאול את עצמכם ולבדוק עד כמה אתם מוכנים לשינוי.

מערכת יחסים עם ילד, כמו כל מערכת יחסים אחרת דורשת גמישות ונכונות להתפשר ולהתחשב. היה לכם קשה להתמיד במערכות יחסים זוגיות בחיים? אל דאגה, זה לא אומר שתהיו הורים פחות טובים. "ילדים מפעילים בנו רגשות אחרים, שעשויים להוציא מאיתנו גמישות, אשר התקשתה לבוא לידי ביטוי במערכות יחסים אחרות", אומרת סיגל אלבז, עובדת סוציאלית ומטפלת בילדים, נוער ומשפחות. לדבריה, מה שמניע כל מערכת יחסים טובה ובמיוחד עם הילדים היא תקשורת פתוחה המבוססת על שפה רגשית.  

איזו הכנה עצמית אמור לעבור אדם לפני שהוא הופך להורה?

"יש צורך לבדוק, במיוחד בגילאים מבוגרים יותר, עד כמה אנחנו מוכנים לוותר על העצמאות שלנו. לאחר שנות רווקות ארוכות כבר רגילים להיות מרוכזים בצרכים והרצונות האישיים ומי שרוצה להכניס לחייו ילד חייב לשאול את עצמו אם הוא מסוגל לשים את ה"אני" בצד ולהתמקד בצרכי הילד. בנוסף, חשוב לבדוק עד כמה הסביבה שלנו תומכת ותוכל לסייע לנו לחלוק בנטל. העזרה הזו חשובה, מאחר והיא משפיעה על המצב הנפשי של ההורה. בענין זה להורות אחרת משותפת יתרון על הורות יחידנית, כי החלוקה בין שני הורים ומשפחותיהם, מאפשרת מעגלי תמיכה רחבים יותר, שמהווים רווח עצום להורה ולילד. ההתנהלות סביב הילד בשנים הראשונות אינה פשוטה וגם בתוך זוגיות, ניתן לא פעם להגיע לתשישות נפש. מערכת תומכת מסייעת לעבור את התקופה בצורה נעימה יותר ומונעת פגיעה בתפקוד הנפשי". 

סיגל אלבז : " המפתח לכל התהליך- תקשורת טובה "

האם הורה במודל הורות משותפת - שלא נמצא עם הילד 24 שעות ביממה - צריך לנהוג ברגישות מסוימת או להפגין תשומת לב מיוחדת בתקשורת עם הילד?

"חשוב להיות מאד קשוב לילד ולהבין שיש לך שליטה מלאה על מה שקורה בבית שלך ופחות שליטה על מה שקורה בבית השני. המטרה היא לוודא, כמובן, שלילד טוב והוא מאושר בשני הבתים. לכן, צריך להיות תמיד עם עין פקוחה ולשים לב לרמזים הקטנים, כמו באיזה מצב רוח הוא חוזר מהבית השני, באיזה מצב רוח הוא הולך לשם ואם הוא לא רוצה ללכת, ממה נובע חוסר הרצון הזה – קושי להיפרד או שמשהו ספציפי מלחיץ אותו. חשוב לשאול שאלות מתוך שליטה עצמית ורוגע, ולא לתת לילד תחושה של תחקור ולחץ. במודל של הורות משותפת, הילד גדל לתוך מציאות של שני בתים מהרגע שנולד, לכן סביר שהמעבר יתבצע בקלות יותר ואף יפתח את כישורי ההסתגלות שלו בסביבה משתנה – דבר שחשוב מאד לחיים בהמשך". 

כפקידת סעד לשעבר שליוותה משפחות בהליכי גירושין, איזה עצה תוכלי לתת להורים, במטרה לעשות את המעבר בין הבתים כמה שיותר קל ונוח, במיוחד בגילאים הקטנים?

"העצה הכי חשובה שהיא בעצם המפתח לכל התהליך: תקשורת טובה. היתרון הוא, שבמודל הורות משותפת קל יותר לפתח אותה לעומת המצב במשפחה שעוברת פירוק ופרידה.

תקשורת מוצלחת תיצור סינכרון בין הבתים והילד לא ירגיש בהבדל משמעותי. מעבר להתעדכנות בדברים השוטפים של מה אכל או האם לקח את התרופה, רצוי ליצור עבורו מרחב מחיה משותף שכולל את שני הבתים ויוצר רצף בחייו. במצב כזה, כדאי לאפשר לילד לקחת דברים מבית אחד לשני, צעצועים, בגדים וכדומה. חשוב שכל אחד מהבתים יהווה סביבה נעימה עבורו, ללא פערים גדולים ביניהם. לדוגמא, שלא יהיה מצב של בית עם הרבה משחקים לעומת בית שיש בו מיעוט. הדברים האלה תלויים בהורים ובשיתוף הפעולה ביניהם. ככל שהתקשורת תהיה יותר חלקה ופתוחה, הילד ירגיש ביטחון בשני הבתים באותה מידה". 

איך תגדירי תקשורת יעילה בין שני הורים שאינם חולקים מעורבות רגשית?

"היתרון בהורות משותפת הוא שניתן להגדיר, לתכנן ולצפות מראש תרחישים. אני מציעה להיעזר באיש מקצוע שיכין אתכם להורות ולהתמודדויות עתידיות שינבעו מהמצב החדש. חשוב להגדיר בהסכם דפוס של התנהלות במצב של חילוקי דעות – איש קשר, חבר משותף או איש מקצוע שניתן לפנות לעזרתו בעת הצורך, כשמורגשים קשיים משמעותיים.

שימו לב, במצבים של קונפליקטים אל תערבו את הילד, כי לילדים קשה להתמודד עם כפל נאמנות – דבר שבולט יותר בקרב ילדים להורים גרושים, אך בהחלט יכול לאפיין ילדים שגדלים בשני בתים. היזהרו במה שאתם אומרים על ההורה השני לידו, אל תתוכחו בנוכחותו ואל תשתמשו בו כצינור תקשורת.

ככלל, גמישות והתפשרות הן חובת הקשר בהורות משותפת. אם אתם לא מוכנים לשיתוף, אל תיכנסו בכלל לתהליך כזה".  

ומה לגבי תקשורת עם הילד – איך עושים זאת נכון?

"כשמדובר על תקשורת עם הילדים, תקשורת רגשית היא דבר קריטי ותקשורת כזו מנהלים באמצעות שפה רגשית, החל מהרגע שהילד מתחיל לדבר ולבטא את עצמו. כשאני מדברת על שפה רגשית, אני מתכוונת לשיתוף בכל מה שאני מרגיש. הילד יידע לספר לכם את הדברים האלה, רק אחרי שתקנו לו כלים נכונים לביטוי הרגש, ואתם בעצמכם תשתמשו בשפה כזו לתקשורת איתו. הכוונה, לספר לילד איך עבר עליכם היום, איך היה לכם בעבודה, מה הכעיס או שימח אתכם. כך, כשאתם תשאלו אותו שאלות שונות ותשתמשו ברגשות בגוף השאלה, הוא יידע לספר לכם מעבר למילים לאקוניות שנפוצות בגילאי שנתיים, שלוש. למשל, אם תשאלו ממה נהנית היום בגן, תזכו לתשובה הרבה יותר מפורטת ממה שתשיג שאלה כללית, כמו איך היה בגן. השפה הרגשית צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהשפה שמלמדים את הילד – כך, הוא מבין שיש לו אפשרות לשחרר ולכם יש יכולת לדעת יותר מה הוא חווה ואיך לעזור לו. ובכל זאת, לא צריך להשתמש בכלי זה כל הזמן, כדי למנוע העמסת יתר". 

כשאנשים הופכים להורים – מטבע הדברים, יש להם פחות זמן או מוטיבציה להשקיע בזוגיות. האם צריך לחכות שהילד יגדל, לפני שמכניסים בן/בת זוג למערכת?

"לא. אני מאמינה שלהורים כדאי תמיד לשאוף לזוגיות, מאחר וזה משהו חיובי עבורם וגם עבור הילד שמצד אחד, רואה אותם מאושרים ומצד שני, מתנסה בתא משפחתי שיש בו שתי דמויות קבועות, על אף שאחת מהן היא לא ההורה הביולוגי שלו. במצב בו ההורים מקפידים על בילויים משותפים עם הילד, הצורך בכך מבחינתו קטן יותר, אך בכל זאת רצוי. כמובן שחשוב לבדוק את החיבור של בן הזוג לילד ולבדוק האם מדובר בקשר שיכול לתרום ליחסים המשפחתיים.

סיבה נוספת וחשובה למציאת בן זוג נובעת מהיכולת לאזן טוב יותר בין החיים הפרטיים לבין ההורות. כשמדובר בהורה מול ילד, צריך להיזהר לא להעמיס עליו יותר מידי רגשות ולא לאפשר לו לתפוס מקום הורי ולתפקד כבן זוג. חשוב לתת לילד להתרכז בילדות שלו ולא לשתף אותו בכל דבר".                                                                                                                                                                                                                                                                                    

 כדאי להורים להכין מראש את הילד לשאלות הסביבה, אודות התא המשפחתי השונה, או שעדיף לחכות שהוא יבוא וישאל?

"מאחר ואנחנו לא יודעים מתי בדיוק יופיעו תגובות הסביבה, מומלץ להתחיל לדבר על הנושא כבר כשהילד יכול לקלוט מושגים בסיסיים. כך הוא, בעצם, יגדל למציאות הזו ויבין מגיל צעיר שההורים שלו מאד אוהבים אותו, אבל הם בחרו לא לגור ביחד. ואז, כשישאלו אותו שאלות, הוא לא יהיה מופתע ויהיה לו מספיק ביטחון כדי לתת תשובות ראויות. כך גם כשמדובר בנטיה מינית של ההורה. רצוי לא לצאת מהארון בבת אחת בפני הילד, אלא לטפטף את הענין מההתחלה, למרות שההורה אינו נמצא בזוגיות. יום אחד הרי הילד יהיה מודע לכך, לכן רצוי לחשוף אותו לאט ומההתחלה, בהתאם למושגים שיכול להבין בכל גיל". 

*סיגל אלבז - עובדת סוציאלית, מטפלת בילדים, נוער ומשפחות בשיטת הטיפול היצירתי . בעלת ניסיון רב בלווי והדרכת הורים במצבי פרידה וגירושין.

כניסת חברים

הירשם

עוד באתר