הורות משותפת - ראיון: חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית

בייבי לי - אתר הכרויות לעשות ילד ביחד.   


בייבי לי. יוצרים משמעות חדשה לחיים שלך! 
 

מזל טוב, נולד ילד נוסף לחברים אשר הכירו באתר, מעורר השראה? תשפטו בעצמכם קראו כאן

    חפש
 

ראיון: חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית

                                                 

     גם הורות משותפת היא סוג של זוגיות 

"סביר להניח שבהתבגרותם, ילדים הגדלים במשפחות אלטרנטיביות כמו מודל ההורות המשותפת, יתחילו להתעניין בשוני ואפילו להפגין כעס על כך שהם לא משפחה רגילה. על ההורים לזכור שמדובר בהתנהגות טבעית, במיוחד בתקופת גיל ההתבגרות כשהם מגבשים את זהותם". כך אומרת חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית. "ההורים לא צריכים לבטל את הכעס הזה, אלא לתת לילד להתבטא, כי בסופו של דבר הוא יגיע להשלמה ויקבל את סיפור חייו כפי שהוא".   

אז, מה בעצם עונים לילד ששואל הרבה שאלות ואיך מסבירים לו שהמשפחה שלו שונה? איך נוכל להיות הורים טובים יותר והאם למודל ההורות המשותפת יש השפעות מיוחדות על התפתחות הילד? שירלי גולן עם כל התשובות בראיון עם חלי ברק שטיין.   

האם אתגרי ההורות השתנו בעידן הנוכחי ובמילים אחרות, קל או קשה יותר לגדל ילדים בימינו?  

"כן, האתגרים השתנו, כי המציאות השתנתה. העידן המודרני הרבה יותר מורכב, התקשורת מהירה יותר, ומבחר האפשרויות גדול יותר. השפע הזה יוצר בקרב ההורים החדשים ציפיות גבוהות מעצמם ומהילדים, אך גם לא מעט בלבול וחרדה. כשיש כל כך הרבה תאוריות המנחות כיצד נכון לגדל ילדים, המודעות גוברת, אבל איתה גם הלחץ לעשות את הדברים הכי טוב שאפשר. בעבר, החיים היו יותר פשוטים וכך גם האתגרים שעימם התמודדו ההורים".

מהו הפרופיל של ההורה המוצלח והאם קיים כזה בכלל?

"אין מודל אחד של הורה מוצלח. ביחסי הורים-ילדים נהוג לדבר על "הטוב שבהתאמה", כלומר, הורה שמתאים את הגישה החינוכית שלו לצרכי הילד, יצליח לגדל ילד בעל ביטחון עצמי, מסופק ומאושר. החוכמה היא לזהות את הצרכים והמאפיינים של כל ילד ולזכור שכל אחד שונה מהאחר. לדוגמא, יש ילדים הזקוקים ליותר השגחה, הכוונה וסמכותיות ויש כאלה שזקוקים ליותר חופש ועצמאות. אם ההורה יעזור לילד להכיר ולקבל את חוזקותיו כמו גם חולשותיו, הילד יחיה עם עצמו בשלום, ינצל לטובה את יכולותיו ויגדל להיות אדם מסופק".

האם למודל ההורות המשותפת יש השפעה מיוחדת על גידול הילד?

"במשפחות אלטרנטיביות רבות, כמו גם בקרב משפחות שחוו גירושים, אחד המאפיינים של ההורים הוא הלחץ והציפיות שמלווים אותם בעת גידול הילדים. בעגה המקצועית, ילד למשפחה אלטרנטיבית נקרא "ילד יקר", בשל המאמצים הרבים שהושקעו בהבאתו לעולם. ההורים מרגישים את חובת ההוכחה על עצמם, בוחנים את ילדיהם בזכוכית מוגדלת, כדי לעקוב מקרוב ולהרגיש שהבחירה שלהם היתה נכונה. קיים דחף להוכיח לסביבה כי המודל מוצלח והילד מתפתח כמו שצריך. במצב כזה ההורה מפתח חרדות ושוכח שיכולים להתעורר קשיים טבעיים בגידול ילדים שלא בהכרח קשורים למודל המשפחתי.

אני ממליצה להורים לנהוג בצורה השקולה והטובה ביותר, אך לא לצפות שלא יהיו מכשולים וגם אם חלקם כן יהיו קשורים לאופי המשפחה, אי אפשר למנוע כל השפעה, אבל בהחלט אפשר להתמודד עימה. ככל שתהיו יותר סבלניים ורגועים, הבעיות ייפתרו מהר וטוב יותר".

כמה חשוב הקשר בין הורים שאינם חיים באותו בית להתפתחותו הנפשית התקינה של הילד?

"איכות הקשר חשובה ביותר. הילד אמנם לא נולד להורים שהם בני זוג, אך הוא נולד לגבר ואישה שמקיימים ביניהם זוגיות הורית. הקשר ביניהם נשען על מדדים הזהים לכל מערכת יחסים זוגית, כמו שיתוף פעולה, התחשבות, ויתורים הדדיים וכדומה. את הקשר הזה צריך לבנות בזהירות ולהקפיד שבין ההורים תהיה כימיה טובה ותפיסות עולם דומות. ההורים צריכים להרגיש בנוח אחד עם השני ואם ישררו ביניהם כבוד, אכפתיות וחברות, אלו יהיו הערכים שלאורם יגדל הילד ועל בסיסם ילמד לטפח את מערכות היחסים בחייו".

ובכל זאת, מה קורה אם נוצרים חילוקי דעות? איך מגשרים על מחלוקות כשלא חיים באותו בית ומידת ההשפעה קטנה יותר?

"ההורים צריכים להסכים מראש על מנגנון טיפולי במחלוקות. למשל, להחליט שבסוגיות מהותיות, הם פונים ליועץ או פסיכולוג המקובל על שניהם, כדי לגשר על הפערים ולהחליט את ההחלטה הנכונה ביותר לטובת הילד.

לדעתי, זה יתרון אדיר לעומת הורים נשואים שלא תמיד חושבים ודנים בבעיות הצפויות. הורות משותפת היא בדרך כלל הורות מודעת יותר, חוקרת, חושבת ולא נאיבית. בצורה כזו נערכים מראש לקראת מילוי צרכי הילד בצורה האופטימלית".

האם העובדה כי אחוזי הגירושין נמצאים בעלייה, אינה מייצרת קשיים לילד אשר יכולים להימנע בהורות משותפת ללא נישואים?

"אחד היתרונות של מודל כזה לעומת תא משפחתי שמתפרק, הוא העובדה כי הילדים נולדים לתוך מערכת נתונה מבלי לשלם מחיר של מטענים ועוינות בין ההורים. אם הקשר בין ההורים יהיה בריא, הילד יקבל מסרים חיוביים על מערכות יחסים וברוח זו יגדל. אגב, גם בגירושים – אם הם נעשים בצורה מכובדת וללא עוינות, הקשר לא נתפס אצל הילד בצורה שלילית. הוא מבין שאפשר גם להיפרד, להתנתק אחד מהשני בצורה מוסכמת ומכובדת ולבחור בדרך אחרת, טובה יותר לשני הצדדים".

מה ואיך מסבירים לילד שרואה את ההבדל בינו לבין משפחות אחרות ומתחיל לשאול שאלות?

"כבר בגילאי הגן, הילד נחשף לסוגי המשפחות שקיימות סביבו. מגיע יום המשפחה, שרים שירים, הוא רואה שאצלו בבית זה אחרת והוא מתחיל לשאול שאלות, במטרה לסדר את העולם הפרטי שלו ולהבין אותו. מה שתגידו לו ואיך שתגידו לו את זה ישפיע על הדרך בה יתמודד עם הענין. אני מציעה לדבר על היש ופחות על האין. אם למשל, הוא מאד רוצה שתחיו ביחד, להסביר שזה היה בהחלט יכול להיות נעים, אבל אנחנו בחרנו להיות חברים מבלי לגור באותו בית.

אם אתם שלמים עם ההחלטה זו של הורות אחרת, הילד ירגיש זאת. אם אתם חשים אשמים ולחוצים, מדברים הרבה, הוא יקלוט את התחושות האלה וירגיש מבולבל. במידה ואתם אכן בלחץ, תעבדו על זה עם עצמכם ואל תעבירו את התחושה הזו הלאה. ככלל, בפני ילד קטן מומלץ לדבר במסרים קצרים. דיבור ארוך ומסורבל רק מבלבל אותם.

בגיל ההתבגרות, גיל המזוהה בדרך כלל עם משברים ותסכולים למיניהם, הנער, כאמור, כבר יכול לשאול שאלות נוקבות יותר כשכל אחד מתמודד עם זה אחרת, בהתאם לרמת הרגישות שלו. זה נורמלי לחלוטין ויותר מכך, מי שלא שואל ולא מתמודד עם הענין, כנראה, חי בהכחשה ובהדחקה.

צריך להסביר שעשיתם את הבחירה הטובה, השקולה והמושכלת ביותר שיכולתם לעשות ולא להגיד שנכשלתם במציאת זוגיות. תעבירו מסר חיובי של זכות בחירה ולא של כישלון. הרעיון הוא להוציא תמיד את הטוב ממצב נתון - לא למכור לילד משהו שאינו אמיתי, לתת לו להתבטא ולא לבטל את רגשותיו".

האם חוסר יכולתו של אדם להתאים עצמו לקשר זוגי, משפיעה על תפקודו כהורה?

"אם לאדם קשה לשמור על קשרים ולהתמיד במערכות יחסים, משום שהוא חושש לעצמאות שלו או שהוא מפחד להרגיש תלוי, ודאי ימצא שגם בקשר בין הורה-ילד קיימים מדדים דומים של קשר כמו הצורך לעמוד בציפיות או תחושה שמישהו שולט במידה כלשהי בחייך. ובכל זאת, הרצון לגדל ילד גובר לעיתים על הצורך למצוא בן זוג ומי שמודע לתכונות האלה, שיעבוד על כך עם עצמו ויגיע להורות מתוך השלמה עם דברים שהוא צריך לשנות בעצמו".

האם יש קשר בין המודל הזוגי שהילד רואה במשפחתו (בין אם ההורים גרים ביחד או לא) לבין המודל הזוגי בו יבחר בבגרותו?

"שוב, זה קשור למסרים שמעבירים לו. גם הורים שחיים ביחד ורבים כל הזמן עשויים להעביר מסר כפול ומבלבל של זוגיות לא מתפקדת ולעומת זאת, הורים שאינם גרים ביחד אך מסתדרים ביניהם ומנהלים מערכת יחסים הרמונית מעבירים מסר של קשר טוב ובונה. חשוב לא לדבר נגד זוגיות ונגד טיפוח קשר, אלא להעביר את המסר שאנשים יכולים לעשות בחירות בחייהם. אני עשיתי את שלי ואתה, כשתגדל, תעשה את הבחירה שלך, המתאימה לך ביותר". 

* חלי ברק שטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מחברת הספרים: "בגובה העיניים", "תקשיבו לי רגע", ו"כשהילדים יוצאים מהבית". מנהלת פורום ויועצת להורים, בעלת נסיון רב בייעוץ להורים  (גם טלפונית) . 

כניסת חברים

הירשם

עוד באתר