הורות משותפת - ראיון: נעמה סבג שמש מנחת הורים

בייבי לי - אתר הכרויות לעשות ילד ביחד.


בייבי לי. יוצרים משמעות חדשה לחיים שלך!  
 

מזל טוב, נולד ילד נוסף לחברים אשר הכירו באתר, מעורר השראה? תשפטו בעצמכם קראו כאן

    חפש
 

ראיון: נעמה סבג שמש מנחת הורים

   

לדבר על הכל – לטובת הילד 

שירלי גולן בראיון מיוחד עם נעמה סבג שמש 

ההחלטה להביא ילד לעולם היא, כנראה, ההחלטה המשמעותית ביותר שעושה אדם בחייו. ההחלטה שהכי משפיעה, מעצבת ומשנה אותנו. מרגע לידת המתוק/ה, אנחנו כבר לא אחראים רק לעצמנו וכל החלטה שניקח קשורה בהתפתחותו ובעיצוב אישיותו של ילד אשר לומד על רזי העולם דרכנו – דרך חינוכנו, ערכינו והתנהגותנו.

כשאנשים מתחתנים, הם לא תמיד נותנים את הדעת לגיבוש הזהות ההורית שלהם. הם מניחים שהאהבה והשותפות שיש ביניהם תספיק. כשזה מגיע, הם קופצים למים העמוקים ולומדים ביחד ולחוד איך להיות הורים ואיך לצלוח את המהמורות בדרך. לעיתים זה אכן מצליח ולעיתים, מציפה ההורות חיכוכים והבדלים רבים בגישות החינוכיות שלא נלקחו מראש ולא זכו להתייחסות מעמיקה ע"י בני הזוג. (עד כדי כך שלעיתים, הזוגיות נפגמת והנישואים מגיעים לסיומם). 

ומה קורה במודל משפחתי אלטרנטיבי, בו ההורים לא מנהלים חיי זוגיות וההכרות ביניהם שונה מאופי הקשר שנרקם בין בני זוג? איך בונים הורות בריאה ללא זוגיות, ואיך יוצרים הורות משותפת אמיתית למען טובת הילד? האם ההתיחסות לשלל סוגיות הורים-ילדים חייבת להיות מעמיקה ופרטנית עוד לפני ההריון? לשאלות אלה ונוספות התייחסה בכתבה הבאה נעמה סבג שמש, יועצת ומנחת הורים. "כשבוחרים במודל של הורות משותפת, רצוי לקחת בחשבון שייתכן ואת הילד ילווה קושי, גם מבחינה חברתית-תרבותית (שהרי למרות שמודלים משפחתיים אלטרנטיביים נראים יותר ויותר סביבנו, הם עדיין בגדר מיעוט) וגם מבחינה רגשית. הענין שכל אחד מההורים שוהה במחיצת הילד למשך פרק זמן ספציפי (מי יותר ומי פחות) ולא באופן רציף, עשוי לחזק תחושת ארעיות ולפגוע בתחושת הביטחון והיציבות שלו. אבל, כמובן, יש דרכים לעדן את המורכבות הזו ולהתמודד עם הקושי בצורה היעילה ביותר למען טובת הילד. חשוב שההורים יהיו מודעים לכל הסוגיות והשלכותיהן". 

הכינו עצמכם מראש - כל הדברים שחשוב לדעת לפני שבוחרים פרטנר להורות ומקימים משפחה.רמז: הכל מתחיל בתקשורת טובה. 

איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שמצאנו את הפרטנר הראוי להורות משותפת?

"ההכרות בין הצדדים היא שלב מכריע בתהליך. חשוב שהיא תהיה מעמיקה ולא תתיחס רק למאפיינים חיצוניים, כמו מראה, השכלה או סטטוס תעסוקתי. צריך לתת זמן להכרות רצינית, לבחון השקפות עולם, ערכים, יתרונות ומגרעות באישיותו של כל צד ולבחון האם באמת התאמה ביניכם יכולה להצליח ולהצמיח חברות שתיטיב עם גידול ילד משותף. חשוב להכיר את המשפחה המורחבת, לעמוד על אופיה ולהבין שהאנשים האלה יהיו חלק בלתי נפרד מחיי הילד שלכם. חשוב שיהיה קליק ביניכם, שתקיימו אינטרקציה בריאה ותקשורת פתוחה. אתם חייבים לוודא שאתם מסתדרים ומשדרים על אותו גל". 

אבל, לא תמיד אנחנו באמת יודעים כיצד נהיה כשנהפוך להורים. אולי נכיר בעצמנו תכונות חדשות שישנו את השקפתנו לגבי דברים מסוימים?

"זה נכון שהפיכתנו להורים עשויה לחשוף גילויים חדשים על תכונות שיש בנו, אבל יש דברים בסיסיים וקריטיים באישיות שלא משתנים. למשל, אם אני טיפוס חרדתי, חשוב לי למצוא פרטנר שיבין אותי, יתייחס בסובלנות לתכונה הזו שתבוא לידי ביטוי בגידול הילד ולא יקשה עליי. או לדוגמא, אם אני חייבת להיות תמיד בשליטה ונוהגת לשאול הרבה שאלות, חשוב לי שהאב לילד שלי יקבל את הדומיננטיות הזו ולא יחשוב שאני לא סומכת עליו. כך, גם כשמדובר בערכים. אם לצד אחד חשוב לגדל את הילד מתוך זיקה למסורת, האם הצד השני מוכן לכבד זאת, גם כשהילד בביתו? את הדברים האלה חייבים לשים על השולחן לפני ההריון ולבדוק איך מתמודדים איתם בצורה אופטימלית, כך שהילד לא ירגיש מבולבל ולא ייפגע מהבדלי ההשקפות של ההורים". 

גם אצל הורים נשואים, יש לא פעם מחלוקות על דרך גידול הילדים.

"נכון, רק שההבדל הוא שבנישואים ובמגורים משותפים, מידת ההשפעה גדולה יותר. את נמצאת שם, רואה מה קורה ויכולה להעיר או להסדיר את הנושא עם בן זוגך בארבע עיניים. בהורות משותפת, כשהילד שלך בבית אחר, אין לך שליטה על כל המתרחש". 

איזה שיתוף פעולה רצוי שיהיה בין הצדדים ואיך ניתן להבטיח אותו לטווח הרחוק?

"ראשית, גם במודל הורות אחרת, חשוב להבהיר שההורים חייבים לשים תמיד את טובת הילד במרכז ולא את טובתם האישית. אם יפתחו שיתוף פעולה הרמוני שיש בו כבוד הדדי, הילד ייהנה מתחושת ביטחון ויציבות וילמד דרכם מהי התנהלות חברתית בריאה.

אופי הקשר בין ההורים משתנה ממשפחה למשפחה ותלוי במידת המעורבות שכל צד חפץ בה. לעומת זאת, עליכם לבדוק את ההשפעה של הכוונות שלכם על טובת הילד. הרבה פעמים אנשים מדברים על שויון במחויבות או בזכויות, אבל מי אמר שזה טוב לילד. למשל, לינה. להשקפתי, כשמדובר בילדים עד גיל 5, מומלץ שיישנו במקום קבוע ולא יום פה ויום שם. זה בסדר שיהיה לו חדר ופינה נעימה בכל בית, אבל רצוי מאד שהשינה תהיה סדירה. אז אם האב רוצה שהילד יישן אצלו במהלך השבוע, כדאי לקרוא על כך לפני כן, לבדוק, להתייעץ ולקבל החלטה מושכלת. לא בטוח שכל מה שאתם רוצים וחושבים שזה בריא לילד זה אכן כך. חשוב לדבר על הכל ולהבין לאיזה סוג שותפות פניכם מועדות לפני שהתחלתם בתהליך. יש אבות שירצו להיות מעורבים ברמה יומיומית, לדבר עם הילד בכל יום (או עם האם), להוציא אותו בימים מסוימים מהגן ויש כאלה שירצו במעורבות מצומצמת יותר. השאלה אם זה מתאים להשקפותיה של האם ואיך בונים זאת ביחד, כדי שכולם ייצאו מרוצים. את השותפות חובה להבטיח בבנית הסכם משפטי שיתייחס לכל ההיבטים, לרבות ההיבט הכלכלי ולכל שלבי ההתפתחות, החל משלב ההנקה ועד איפה הילד יחגוג את החגים".  

אבל, לפחות ממה שקורה פעמים רבות לאחר גירושים, הסכמים לחוד ומציאות לחוד.

"כן, אבל ההבדל הוא שבהורות משותפת לעומת זוג שמתגרש, בדרך כלל אין משחקי דווקא. מדובר בשני אנשים שבאים עם רצון טוב ומחויבות גדולה למהלך ואת כל הסוגיות הם צריכים להסדיר בהסכם, ואפילו להשאיר בו פתח לשינויים עתידיים, בהתאם להשפעות על הילד, מצב רוחו ותחושותיו". 

על ההורים להקפיד שהמגורים יהיו סמוכים?

"בהחלט. במטרה למזער את המורכבות הכרוכה במצב של חלוקת זמן בין שני בתים, חשוב שלילד תהיה מידה גדולה של נגישות ועצמאות במעבר בין שניהם. זה הרבה יותר פשוט לכולם וניתן, לפעמים, גם לשלב בילויים משותפים ולהקפיד שזה לא יבלבל את הילד. אם ישאל שאלות, אפשר להסביר שכיף לנו יחד, גם אם לא גרים באותו בית". 

ואם במשך השנים, גם התא המשפחתי הזה יעבור שינויים, למשל בעקבות מערכת יחסים זוגית שיפתח אחד הצדדים או אפילו שניהם?

"גם לענין זה חשוב להתייחס בהסכם שנבנה מראש, בו מוודאים שמעמד ההורים לא ייפגע מכניסת בני זוג. באופן כללי, תעלו את הכל, תדברו על כל התרחישים האפשריים עוד לפני ההריון ותמשיכו בכך גם אחרי הלידה. תקשורת טובה היא המרכיב החשוב בכל מערכת יחסים ואם תהיה ביניכם אחווה, הילד ירגיש בטוח ואהוב. משפחתיות תתפס בעיניו כערך חיובי, למרות שאמא ואבא לא גרים יחדיו". 

ומה עם סמכות הורית – איך מצליחים להציב גבולות קשיחים, כשמדובר בשני אנשים שונים המגדלים ילד בבתים שונים?

"חשוב להבהיר שהצבת גבולות היא קריטית בחינוך הילד והכרחית להתפתחותו התקינה. ילד שלא מציבים לו קווים אדומים, גדל ללא ביטחון עצמי ואינו מודע ליכולותיו. ילד שלא אומרים לו 'לא', מניח שלאנשים סביבו לא אכפת ממנו. לכן, הצבת קווים אדומים בנושאים עקרוניים צריכה להיות משותפת ואחידה. ההורים צריכים להיות לויאליים אחד כלפי השני בסוגיות אלה". 

בחודשים הראשונים לאחר הלידה, הילד מטבע הדברים תלוי יותר באימו, במיוחד אם היא מניקה. איך יכול האב להשתלב בתקופה זו כדי להתקרב יותר לילד ולהרגיש שייך?

"האבות צריכים לקחת בחשבון שהשבועות שלאחר הלידה אינם קלים. אמהות חשות עייפות גדולה, מנסות להתאושש ומוצפות בהורמונים. חשוב לגלות הבנה ואמפתיה ולהקל ככל שניתן – לעזור בסידורים, קניות וכדומה. להציע להחליף אותה לכמה שעות במהלך היום כדי שתוכל לישון ועם הזמן, כשהילד יגדל קצת כדאי אולי שהאם תשאב חלב ותאפשר לאב לבלות עם הילד ולהאכיל אותו בעצמו. כדי שדברים ייעשו ברוח טובה, שני הצדדים צריכים לעשות מאמצים זה לקראת זו ואם לפעמים לא מסתדר, אין מה להיבהל ממריבות קטנות. אם בניתם קשר חברי בריא, תתגברו גם על זה". 

אולי כאישה כבר עדיף לי להביא לעולם ילד לבד,  דרך תרומת זרע, להיות אחראית בלעדית על חינוך הילד שלי, מבלי שעוד צד יהיה מעורב?

" לשאלת תרומת זרע מול ההורות המשותפת-אני מאד מאמינה בחשיבותם של דמות אבהית ופן גברי פעיל בחיי ילדים, בנים או בנות. כשיש שתי דמויות בחיי הילד, הוא לומד הרבה על העולם, מבין שיש כל מיני אנשים עם כל מיני דפוסי חשיבה והתנהגות, ולא תכונה אחת נכונה וקובעת. מעבר לכך, מה שאמא נותנת, אבא לא נותן וההפך. למרות כל המהפכות שעברנו במרוצת השנים, אמא עדיין הדמות שלרוב מספקת את המענה החיוני לפן הרגשי בעוד דמות האב, בדרך כלל, מעניקה תחושה של יציבות וקיבעון. במיוחד, אצל ילדים קטנים שנוהגים לתפוס את אבא כהכי חזק, יודע ומבין. הילד יכול לקבל הרבה יותר, אם יהיו אבא ואמא בתמונה ואם יהיה ביניהם קשר נעים ובריא, על אחת כמה וכמה".

* נעמה סבג שמש הינה יועצת ומנחת הורים. מומחית בהקניית אינטליגנציה רגשית והקניית הרגלי שינה.

 

 

כניסת חברים

הירשם

עוד באתר