הורות משותפת - הורות אחרת-נשים מדברות

בייבי לי - אתר הכרויות לעשות ילד ביחד.   


בייבי לי. יוצרים משמעות חדשה לחיים שלך! 
 

מזל טוב, נולד ילד נוסף לחברים אשר הכירו באתר, מעורר השראה? תשפטו בעצמכם קראו כאן

    חפש
 

הורות אחרת-נשים מדברות

  אמא רווקה – זה מתאים לי?

מאת:שירלי גולן

אם את רווקה בת 30 וקצת ורוצה להיות אמא, האם את צריכה להמתין עד שתגיע הזוגיות הנכונה? והאם חתונה כשלב מקדים להולדת ילדים זו לא נורמה קצת מיושנת? שאלנו נשים שחצו את גיל ה-30 מה דעתן על על הקשר בין זוגיות, חתונה וילדים, על הורות כמשאת נפש והאם היו שוקלות מודלים משפחתיים אלטרנטיביים.

ריקי שפר, 32, חשבת מתל אביב, ענבל ברק , 32, עורכת דין מרמת גן, רוית משה, 33, רואת חשבון מתל אביב, נעמה לוי, 32, מנהלת חשבונות מפתח תקוה, אור שדה, 32, רואת חשבון מרמת השרון, מיקי תמרי, 32, כלכלנית מגני תקווה ומיכל רון, 35, מנהלת פרויקטים במוסד חינוכי מפתח תקוה– בשיחה ערה ורבויית אסטרוגן  

כשהיתי ילדה, הרביתי לעוף רחוק על כנפי הדמיון אל ימים בהם אהיה גדולה. שם, בתוך חיקו החם של עולם הפנטזיה, הדברים היו פשוטים וברורים מאליהם. יום אחד אתאהב בגבר המושלם שיפול שדוד לנוכח קסמי הכובש, הוא יירד על ברכיו, נתחתן, נגור בפנטהאוז הורס, נביא לעולם 2-3 ילדים מתוקים וחכמים להפליא ורוב הסיכויים שנאמץ גם כלב. 

השנים נקפו, גדלתי, התבגרתי ובאמצע שנות ה-20 כבר הבנתי שכל הסיפור הזה של זוגיות-חתונה-ילדים ממש לא מובן מאליו ולמען האמת, אף גבר מושלם לא מחכה לי מעבר לרחוב.

כל שנה שעברה מאז הרחיקה ממני את החלום וכל יום הולדת שהגיע הזכיר לי שאני אמנם טובה בלתכנן את חיי, אבל לחיי יש תוכניות אחרות בשבילי. בדיוק כמו שאמר ג'ון לנון וצדק, "החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בהכנת תוכניות אחרות".  

עכשיו, שאני על סף תחילת שנת ה-34 שלי, שום דבר כבר לא ברור. לא האהבה, לא הגבר המושלם וודאי שלא החתונה והילדים. אני גם מזמן כבר לא הילדה שחשבה שחתונה היא בהכרח מתכון לאושר.

עם כל הכבוד לחלומות (הרי איך אפשר לחיות בלעדיהם), המציאות לוקחת בנוק אאוט, אבל אם להודות על האמת, המציאות לא כל כך מאכזבת.

משמעויות רבות למושג משפחה

היום, אם נסתכל סביב, נבחין שכבר אין סוג אחד ויחיד של תא משפחתי. אפשר להיות הורים גם בלי להתחתן ואפשר להיות הורים גם בלי זוגיות. למעשה, אם אחליט שהגיע הזמן להיענות ליצר האמהי המבעבע בתוכי, אני יודעת שכבר לא אצטרך לוותר על כל חלום הילדות שלי, רק בגלל שטרם מצאתי את אהבת חיי. והאמת, כמי שתמיד ידעה שהיא רוצה להיות אמא, תמונת המצב הזו מעודדת וממלאת אותי באופטימיות.

ובינתיים, עד שאחליט מה לעשות, יצאתי לבדוק מה חברות שלי חושבות בנושא. האם הן עדיין מחכות לאביר עם הרכב ליסינג שיקנה טבעת ויבחר איתן עגלה בשילב או שהמחשבה על מודל משפחתי אלטרנטיבי מתחילה כבר לנקר במוחן... 

"אני דווקא לא זוכרת שכילדה חלמתי להיות אמא", אמרה רוית, כששמעה על חלום הילדות שלי. "זה נושא שהתחלתי לחשוב עליו רק בשנים האחרונות והיום אני יודעת שאני רוצה ילד, בלי קשר אם אתחתן או לא. הצבתי לעצמי את גיל 35 כיעד. אם עד אז לא אתחתן ולא אהיה בקשר זוגי, אביא, כנראה, ילד בדרך של הורות משותפת ללא נישואין".

"לי היה ברור מאז ומתמיד שאהיה אמא", המשיכה מיכל. "זו ידיעה פנימית מוחלטת, אבל הרצון הזה לא חזק יותר מלמצוא זוגיות קבועה ובריאה. מבחינתי, האידיאל הוא עדיין תא משפחתי קונבציונלי שמתחיל בנישואים, אך ברור לי שזו לא הדרך היחידה לגדל ילדים מאושרים. אני גם יודעת שמעבר לאידיאלים ותסריטים, יש פרקטיקה וכשיגיע הצורך, אני לא אפסול שקילת מודל משפחתי אחר".

למרות העליה בשיעורי הגירושין, אתן עדיין מאמינות שחתונה צריכה לבוא כתנאי מקדים לילדים?

אור: "תראי, הסרטים שגדלנו עליהם היו כנראה שטיפת מוח אדירה. אני עדיין מאמינה שאתאהב וזה יהיה נפלא, בדיוק כמו שחשבתי בגיל 17. ההבדל הוא שהיום אני יודעת שאין דבר כזה קשר מושלם ואין לי אמון גדול במוסד הנישואין. חשובה לי המחויבות עם בן הזוג כערך, ולא הטקס עצמו".

מיקי: "אני פשוט מאמינה שהנישואים שלי יצליחו. גדלתי בבית שיש בו מודל זוגיות מוצלח ואני שומרת על אופטימיות. אם אתאהב בטירוף...זה לא בטוח".

ענבל: "אם אמצא את אהבת חיי, לא אתעקש על חתונה. אני בהחלט רואה עצמי מביאה ילדים גם ללא נישואים".

נעמה: "בינתיים, בשלב זה בחיי, כשאני רוצה להיות אמא, אני מעדיפה שזה יקרה מתוך זוגיות, לאוו דווקא חתונה. ביום הולדת האחרון, גיל 32, חוויתי משבר. פתאם כבר לא היה ברור לי שאמצא זוגיות ואז כל נושא ההורות קיבל סימן שאלה. אני מודעת היטב לקשיים שמתמודדת איתם אם חד הורית, ואם בעוד מספר שנים אהיה באותו מצב, יתכן ואשקול להביא ילד מחוץ לזוגיות לעשות הורות משותפת, עם פרטנר שאכיר ואסמוך עליו".

רוית: "הרצון שלי הוא למצוא בן זוג ולהיות מאוהבת. חתונה היא לא חלום עבורי, רק נורמה והיא לא מחייבת".

ריקי: "אני רואה בטקס מחויבות, לכן קשה לי להשתחרר מזה. הציפיה של החברה מושרשת בנו עמוק. אם לא היה את הלחץ החברתי הזה, אולי לא היה לי כל כך חשוב להקים משפחה. אולי אפילו היתי יותר שלמה עם עצמי".

ואם תמצאו עצמכן עוד כמה שנים בקשר נוח אך לא מספק, תסכימו להתחתן ובתנאים כאלה להביא ילדים?

אור: "לא, אם אני לא מאושרת במערכת הזוגית שלי, לא אערב בתוכה ילדים".

ענבל: "גם אני לא. זו לא אוירה מתאימה לגידול ילד משותף וכבר עדיף להביא ילד לבד".

מיכל: "כבת להורים גרושים, אני משתדלת להיות כמה שיותר זהירה עם הבחירות שלי ולא להגיע למצב שאנשא מתוך ויתורים גדולים. אני מודעת לכל היתרונות שמביא קשר זוגי בריא והשלכותיו על גידול הילדים, ולשם אני שואפת. אם הקשר לא יהיה מספק, לא אביא ילדים בצורה כזו".

אתן מרגישות את 'תקתוקו' של השעון הביולוגי?

מיקי: "כן. זה בהחלט מוסיף לחץ".

ענבל: "אני מסכימה שהגיל יכול להיות גורם מלחיץ, אבל לא אתחתן ולא אביא ילדים בגלל השיקול הזה".

מיכל: "אני מאמינה שקשיים או סיכונים בריאותיים הם ענין אינדיבידואלי ולא של גיל, גם כשמדובר בפוריות, הריונות ולידות. לרפואה יש פתרונות מתקדמים, אני לא מרגישה לחוצה".

ואם היו אומרים לכן שיש חלון הזדמנויות צר למימוש הפוריות שלכן, היתן ממהרות לנצל אותו?

ריקי: "אני מניחה שכן".

אור: "בוודאי".

מיקי: "למרות שאני נרתעת מהרעיון הורות אחרת ולהביא ילד ללא נישואין, כנראה שלא היתי מוותרת".

מה דעתכן על מודל של הורות משותפת?

רוית: "אני חושבת שזה רעיון מצוין. יהיה לי חשוב לפני כן להכיר היטב את האב הפוטנציאלי, וזה בטח לא תהליך פשוט. בכל אופן, אני לא רואה סיטואציה של הבאת ילד לעולם בלי אבא בתמונה, זה אגואיסטי בעיני".

ריקי: "אני דווקא לא בטוחה לגבי החשיבות של אבא בתמונה, אם כי אבא כזה יכול להיות עדיף על בן זוג שאת לא שלמה עם הקשר איתו. השאלה, אם לא יכולות להתעורר מחלוקות לגבי חינוך הילד".

רוית: "לא אמורות להיות מחלוקות, אם דואגים להסכם המקובל על שני הצדדים. זה לא כמו בגירושים לא נעימים, כשההורים נשארים עם רגשות טעונים".

אור: "האופציה הזו חדשה לי, אבל נראית לי כמשהו שבהחלט ראוי לשקול בבוא היום. מי יודע, אולי דווקא אחרי שאביא ילד, יהיה לי קל יותר למצוא בן זוג".

מיכל: "אין ספק שבשניים יותר קל לגדל ילד. מודל כזה יכול להיות טוב, רק אם ההורים גרים קרוב זה לזה והמעבר של הילד בין שני הבתים נעשה באופן טבעי. ומה שהכי חשוב, שלהורים תהיה אותה השקפת עולם".

ואיך עשויות המשפחות שלכן להגיב לצעד כזה?

מיכל: "ההורים שלי יהיו מאושרים על כך שיש לי ילדים ולהם יש נכדים".

אור: "אמא שלי כבר ציינה שבצעד כזה, היא תעמוד מאחוריי. לגבי אבא שלי, אני מאמינה שגם הוא יתמוך, אבל ההעדפה הראשונה שלו, היא לראות אותי נשואה".

ריקי: "אני מאמינה שההורים יתמכו, אבל יחששו מתגובת הסביבה".

נעמה: "על אף שההורים שלי דתיים, הם יעודדו ויעניקו לי תמיכה מלאה. אמא שלי כל כך רוצה נכדים ומאד חשוב לה שאחווה הורות, גם אם לא בדרך הקונבציונלית".

 

 

 

 

כניסת חברים

הירשם

עוד באתר