לראות את הנולד – אימון אישי להורות משותפת

ראיון עם המאמנת לבנה ארנון

אני רוצה לשוחח איתך על הנושא של אתר בייבי לי, ומן הסתם בחרנו לקרוא לראיון איתך "לראות את הנולד".

את מייצגת עבורנו את עולם האימון ואדם ממוצא ששומע את המילה אימון לא מבין,   מה זה בדיוק אימון?

כמו שלכדורסלן דרושים מקצועיות וכישרון והמאמן מאפשר לכדורסלן לשפר את יכולותיו, כך אני רואה את תפקידי כמאמנת.

אני מאמינה שבליבו של כל אדם יש את הכמיהה לממש את עצמו, לבטא את ייחודו וייעודו בעולם. תפקידי כמאמנת ללוות אותו בדרכו לממש את היכולות שכבר קיימות בו.

אני מאמינה בגדולתו של האדם, שהכול אפשרי עבורו ומאפשרת לו מרחב לצמיחה.

באימון נתבונן ונחקור מי אנחנו מול המציאות, כלומר נראה את הפער בין העובדות לבין הפרשנויות שאנו עושים המושפעות מדעות, תחושות, הרגלים, פחדים ושיפוטים.

ע"י כך נעמיק את ההבנה, נזהה את המחסומים, נייצר בהירות ונפיק תוצאות יוצאות דופן.

תהליך האימון הינו ממוקד, בהיר ופורץ דרך.

האימון זו דרך שאת מעבירה את המאומנים ממצב אחד לשני, על מה מדובר בעצם?

האימון עוזר לכל אחד להבין את המקום בו הוא נמצא. באימון נבחן את ההרגלים, הפחדים ותפיסות העולם אשר מנחים אותו בחיים, שגורמים לו לפעול בדרך בה פעל ולבחור את הבחירות שבחר. לעתים כתוצאה מחינוך ולעתים מניסיון חיים.

בעצם תהליך האימון עוזר להתבונן בדברים שלא ראינו, מאיר לנו את המקומות מהם אנו פועלים ופותח לנו אפשרות בחירה בדרך הנכונה לנו, מתוך מקום של הבנה וראיה מפוקחת ולא מתוך אוטומט.

בכל מקום שיש תוצאה שאיננו מרוצים ממנה למשך זמן ולמרות כל מאמצינו אנו עדיין מקבלים את אותה תוצאה, יש לבדוק מה זה משרת לנו? מה אני מרוויח מזה?

לדוגמא, מתאמנת שרוצה זוגיות אך כל הגברים שהיו בחייה זלזלו בה. באימון ראינו שהיא נוהגת לשפוט את עצמה ולראות תמיד מה שלא בסדר אצלה, למרות שמגיעה להישגים. היא הבינה שבילדותה נתנו לה תחושה שאינה מסוגלת, שהיא חלשה. כשבדקתי איתה מדוע עדיין חיה בדפוס שקיבלה מבית אימא, למרות שהיא כבר בת 40? מה זה משרת לה? ומה היא מקבלת בתמורה למחיר שמשלמת בעקבות ההחלשה העצמית הזו? הבינה שזה מה שמניע אותה להתקדם ולהגיע להישגים.

ברגע שראתה זאת, יכלה לבחור דרך אחרת להגיע להישגים ולא דרך החלשה עצמית שהורסת את יחסיה עם גברים.

ויש איזה אימון מיוחד לתחום שבו בייבי לי עוסק? גבר ואישה הרוצים לעשות ילד ביחד – זו הסיסמא שלנו, במקרה הזה ללא זוגיות ותחת שתי בתים שונים. האם יש מסלול ייחודי לנושא שלנו?

יש אפשרות למקד את האימון בנושא הספציפי כמו הורות אחרת, למרות שבתהליך האימון נחשפים מקומות אחרים וההשפעה היא לרוחב, בכל התחומים.

המטרה היא להבין את עצמינו ומה נכון לנו. במיוחד כשפוגשים אדם זר לחלוטין, הנבחר מיני רבים אשר באתר. לפני שנפגשים חשוב להבין מהם הערכים שלי, מה הדברים החשובים לי בחיים.

לדוגמא: אם הגבר הוא טיפוס מרצה, הוא עלול לפגוש אישה שתוביל אותו, תשפיע עליו ואיתה הוא עלול להתעלם מהערכים, הרצונות והאמונות שלו.

מכיוון שהוא ירצה לרצות אותה הוא עלול בעצם לפספס את כל המהות שלו, לעשות דברים לא נכונים עבורו ולמצוא עצמו בשלב מסוים מאוכזב ומיואש מהשותפות איתה.

במידה מסוימת כל השאלות הגדולות שמדברים עליהם בפסיכולוגיה ובאימון זה לא יותר מידי? סך הכול בן אדם רוצה ילד, למה לשאול את כל השאלות הגדולות האלה, אולי זה יקשה עליו לעשות את התהליך? בכל אחד יש פגמים ואם תציפי את הבעיות בסוף לא יצא מזה כלום ולא יהיה ילד?

אני לא מציפה בעיות, שיטת האימון שלי היא לחשוף ולראות את המקומות החיוביים, לחזק אותם ואז המתאמן הולך בדרך הנכונה לו. אני משתדלת פחות לייעץ ויותר לאמן שזה אומר לא להביא את דעתי אלא לאפשר לכל אחד להגיע לדבר הנכון לו, המתאים לו ביותר.

למשל,בנושא הורות משותפת אם יש דברים מהותיים לאחד השותפים בהורות, חשוב שיכיר בכך ולא יגיע למצב שאחרי שיש לו ילד יבין למשל שהוא רוצה לגדל ילד חילוני ובת הזוג מגדלת אותו כילד מסורתי.

יש נושאים שאדם צריך לשאול ולברר עם עצמו מה נכון לו ואז לתאם ציפיות עם השותף שלו. בעקבות זאת הם מבינים אם מה שנכון לשניהם יכול להתאים לדרך הארוכה הזו שהיא לכל המשך חייהם.

באתר בייבי לי נמצאים גברים ונשים בעלי צמא גדול לעשות ילד ביחד, לכל אחד שאלות תהיות ומניעים שונים, מה היית רוצה לומר לחברי האתר המתבוננים כרגע בכרטיסים השונים

 למעשה אני מציעה לראות בשלב החשיבה את הבסיס, בדיוק כמו שבונים בניין.

לפני שבונים את הקומה הראשונה, חופרים בור כדי להניח את היסודות. לכן שלב החשיבה הוא היסודות שעליהם בונים את הבניין המפואר הקרוי הורות משותפת וילד.

ובאמת הבאת ילד לעולם הוא מעשה אדיר ונפלא, היצירה הנפלאה ביותר בעולם ואני מאמינה בהכנה לפני מעשה.

אם אייצג כרגע את אחד הגברים או הנשים באתר, מה צריך לעשות ברמה הפרקטית, על מה לחשוב ואיך?

בגלל שאני מניחה שיש בינינו אנשים שלמעשה זורמים עם החיים, מבלי להכין את הקרקע, הם עלולים למצוא עצמם מחויבים לילד כאשר הם תלויים באדם אחר, מבלי שתהיה להם מסגרת מסודרת. מצב זה יכול לגרום לקשיים ותסכולים רבים, ללא מענה.

במקרה של זוגות שהתאהבו, נישאו ולאחר מספר שנים החליטו להיפרד, אנו נתקלים לעתים קרובות בחילוקי דעות קשים שלצערי מגיעים למצבים הפוגעים קשות בילדים.

אמנם כשמתאהבים ומתחתנים כותבים כתובה, אך לא חושבים על היום שאחרי הפרידה.

במקרה של הורות משותפת, יש פריבילגיה בעניין הזה.

כאן, כיוון שהפרידה היא מראש, כלומר השותפות היא העניין ולא החיים ביחד – יש לנו הזדמנות להכין את הקרקע כדי שהדברים יהיו חלקים וזורמים יותר, בהסכמה, שיתוף, הבנה ופרגון.

אז מה לשאול את עצמינו?

יש לשאול במה אני מאמין? כלומר, אם הערכים שלי הם: שלווה, רוגע, שמחה, חברות ואהבה, האם נכון לי להתחבר למישהו שהערכים שלו הם: תחרותיות, קריירה, התבודדות והשגיות, או למישהו עם ערכים דומים לשלי?

כדאי לבדוק את הדברים מראש וכך כל אחד בוחר מה שנכון לו.

מה בנוגע לצדדים הענייניים: מזונות, הסדרי הראיה, מגורים וכו'?

שלב החשיבה זה השלב שלי עם עצמי. אם אני כאימא ארצה שהשותף שלי יהיה אבא במאה אחוז ונחלוק שווה בשווה, אני ארצה למצוא מישהו שמוכן לזה, ולא מישהו שרק רוצה לתרום זרע.

כך שלפני שאני הולכת לפגישה רצוי שקודם כל אני אדע מה אני רוצה לעצמי, מה הציפיות, הכוונות, המטרות שלי.

כשמקימים עסק קודם מגדירים מטרה, איזה עסק זה יהיה, מיקום, תקציב, עובדים וכו', על אחת כמה וכמה בנושא כה חשוב ורגיש של הבאת ילד לעולם בשותפות.

אנשים עושים ילדים למיליארדים בעולם הזה, לעשות תוכנית עסקית לכל ילד..

כל ילד שנולד הוא אור ושמחה, אך העניין הוא שאם כבר יש לנו את האפשרות הזו, יש לנצל אותה.

יש פה שותפות ולא התאהבות, בהתאהבות אנו עוצמים עיניים מבלי לחשוב שעלולות להיות בעיות. במקרה שלנו, אנו באים ממקום מפוקח, כאישה ואם אני רוצה לילדי אבא טוב, חכם, אמין, נראה טוב, בריא וכו'. זו שותפות ויש כאן בחירה וכדי לבחור עלי לדעת מה אני רוצה.

ומה השלב הבא?

אחרי בירור הערכים, הציפיות והדברים שהכי קריטיים עבורי, אני יוצאת החוצה כדי לבחון איך אני רואה את השותפות הזו? מה זה עושה לי? נכון או לא נכון? מה ניסיוני מהעבר? איך הוא משפיע על בחירותי? איך אתמודד?

הרבה אנשים באתר, בוודאי הסטרייטים מביניהם שהגיעו לגיל מבוגר יחסית, כנראה לא חוו מערכות יחסים שהגיעו לחתונה ואולי יש להם קשיים במחויבות בנושא הזוגי רומנטי.

אם הם לא מוכשרים להתחתן, האם זה ישליך על יכולתם להיות אבא או אימא טובים? או שותפים טובים?

אני מאמינה שרק אתה יודע את התשובה אם אתה מסוגל. אני באה לאימון ללא שיפוטית וללא דעות קדומות, כדי לאפשר לך המתאמן לתת את התשובה הזו.

אתה חושב שאתה מסוגל לעשות ילד למרות שלא התחייבת רומנטית לאישה?

אני מניח שכן

אז זו כנראה התשובה הנכונה לך.

מה השלב הבא?

בשלב הבא נבדוק איך אני מגיע לשלב הסינון.

למשל לגבי שותפות וזוגיות, אולי גם וגם? למה למנוע? למה לסגור את האפשרות?

האם אני רוצה שותפות בלבד? האם אני חוסמת את תחום הזוגיות ואומרת זאת לבן הזוג?

מי אני רוצה שיהיה אב או אם לילדי? בוחנת את החיבור בהתאם לערכים ולציפיות שלי.

אולי לא צריך לומר זאת בכרטיס, אך לעיתים באה מישהי או מישהו שנראה כי מכוון לילד ללא רומנטיקה ואז משנה גישתו , בעצם רוצה גם וגם..

חשוב להיות כנים, בהירים ואותנטיים, כדי שבן הזוג שיתחבר אלינו יתאים למי שאנחנו והחיבור יהיה ממקום נכון.

האם כדאי להיות ממוקד, לא לבלבל. יש כאלו שזה יבלבל אותם, זוגיות ושותפות..

שכן אם דברים ישתבשו בצד הרומנטי – אנו מסכנים את כל החלום.

אני מאמינה שכל אחד מרגיש מה נכון לו. החשוב הוא ליידע את הצד השני בכוונותיך.

תינוק
אם אדם לא"מוכשר" להתחתן, האם זה ישליך על יכולתו להיות אבא או אימא? 

מה את ממליצה לגבי התנהגות בטלפון? האם הוא כלי ראשוני?

אני בעד כבוד, הקשבה, לומר מה שמרגישים לנכון.

אני ממליצה בשיחה הראשונה לדבר יותר בכלליות, להתרשם מהאדם ולשאול פחות שאלות נוקבות. אפשר לקיים מספר שיחות בטלפון כדי להבין בהמשך אם בכלל יש טעם בפגישה.

בניגוד לדייטים שהקליק הוא מה שמכריע בד"כ ולעתים לאחר שיחות של ימים ולילות בטלפון נפגשים ומבט אחד מכריע את הכף, כאן השיחה, המידע, ההכרות ותיאום הציפיות הם קריטיים ומשמעותיים בבניית הקשר, האמון והשותפות.

יש איזה משהו שאת יכולה לומר לחברים בבייבי לי בהתמודדות מול החברים, המשפחה ודעת החברה בצעד כזה שאינו מיין סטרים? איך לעמוד מול הרגשות האישיים שלי לגבי נישואין? האם אני בא לחברי הנשואים, להורים ואומר שבחרתי בדרך זו? האם את מציעה לעשות זאת בגלוי? או להסתגר ולעשות לבדי? אולי אם אדבר עם קרובי אקבל תמיכה רגשית ויעזרו לי? אולי אף ימליצו לי על מישהי מתאימה?

אולי להיעזר באנשים ולא לעשות זאת בחשיכה?

עד כמה אני מקיים דיאלוג תוך כדי עם החוץ? האם יש לו ערך? עד כמה לא ?

 שאלה מצוינת ומאד פתוחה ואתן לזה דוגמא:

חני מאד רוצה ילד מחוץ לנישואין שכן לא הצליחה למצוא את האחד ובגילה אינה רוצה לפספס להיות אימא. חני ממשפחה מסורתית ויודעת שלפי ערכי משפחתה אסור להביא ילד מחוץ לנישואין. ידיעה זו גורמת לה לחשוש ובעצם היא די מעורערת עם ההחלטה. ברגע שתספר, תשתף או תודיע לבני משפחתה הם עלולים לבטל לגמרי את החלטתה ולערער את רצונה.

במקרה כזה, האם נכון או לא נכון שתספר למשפחתה? האם בכלל נכון לה לגדל ילד לבד בסביבה מסורתית שיפוטית כזו? ואולי תשלם על כך מחיר כל חייה? האם עליה לוותר על חלומה למען שקט במשפחה?

לכן, אני ממליצה למי שעדיין אינו שלם עם ההחלטה ויודע שסביבתו תתנגד לכך נמרצות, שיעבור תהליך אימון עד שיהיה שלם ובטוח בבחירתו ובהחלטתו. חיוני ביותר לעבוד על המקומות החוסמים, המגבילים והמפחידים ולשחרר אותם, כדי לפעול ממקום נקי ונכון עבורו. רצוי גם לברר לעומק את עניין התנגדות המשפחה, מהי הסיבה? עד כמה חזק ומשמעותי עבורו ועלול להטריד אותו במשך כל חייו?

במידה ודרך התהליך האימוני החליט שזוהי הדרך בה בחר – חשוב לבוא ולספר לקרוביו ממקום שלם, בטוח ואף לבקש את תמיכתם בהחלטתו.

לכל אדם יש את מבנה אישיותו, ערכיו, רצונותיו, יכולותיו. אין אדם זהה לחברו, לאחיו אף להוריו. לכן עליו להחליט החלטה כה חשובה כשהוא שלם איתה לחלוטין.

loader
חץ למעלה
סגירה
סגירה
אחזור סיסמה
שגיאה: שדה חובה!
הקישור נשלח בהצלחה!