הורות משותפת - שאלות ותשובות בנושא המשפטי

בייבי לי - אתר הכרויות לעשות ילד ביחד.   


בייבי לי. יוצרים משמעות חדשה לחיים שלך! 
 

מזל טוב, נולד ילד נוסף לחברים אשר הכירו באתר, מעורר השראה? תשפטו בעצמכם קראו כאן

    חפש
 

שאלות ותשובות בנושא המשפטי

 

שאלות ותשובות

הסדרי ראייה :

 

1. מה חובתו של אב ומה זכותו בהקשר של הסדרי ראייה? 

חובתו של כל הורה ולאו דווקא אב ,נובעת מחוק הכשרות והאפוטרופסות,הורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם עד הגיעם לגיל 18 שנים ,אב יראה את ילדיו שאינם נמצאים במשמורתו עפ"י החלטת בימ"ש ו/או הסכם שההורים יערכו ויאשרו בביהמ"ש לענייני משפחה , עד לאחרונה ההנחה המשפטית הייתה שאין לאב חובה לראות את ילדיו אלא ראיית הילדים הינה זכות של האב שאינו משמורן ,לאב אין חובה לראות ילדיו ,על כן ברוב ההסכמים נרשם האב "זכאי" ו/או "רשאי" לראות הקטינים ,על מנת לחייב האב בהסדרי ראייה יש צורך מפורש לרשום כי האב חייב לקחת הקטינים ו/או ייקח הקטינים לביקורים אצלו במועדים הקבועים.

  2. כמה ימים בפועל נותנים לאב תינוק עד גיל שנתיים וכמה ימים אחר כך? 

בעניין זה אין כל חוק ,אלא כל עניין נבדק לגופו ותלוי מאוד בהסכמת ההורים, בדר"כ כאשר מדובר בתינוק כבן שנתיים ,אשר עדיין זקוק לאמו ולטיפולה הצמוד ,על כן הסדרי ראייה סבירים לגיל זה הינם פעמיים בשבוע מספר שעות ואף יום שישי ואו שבת.

יצוין כי ככל שהקטין גדל יורחבו הסדרי הראייה גם לסופי שבוע בכל סוף שבוע שני ,מחצית חופשות ומחצית חגים לרבות לינה. 

3. האם זכותה של האם לא להראות לאב את הילד אם היא רוצה בזה ? 

לאם אין כל זכות למנוע מהאב שלא לראות הקטין ,שכן זוהי זכות של האב וזהו אינטרס טובת הקטין, אולם על האב לדאוג בהסכם ו/או בהחלטה שיפוטית כי ייקבעו לו הסדרי ראייה,שכן אם האם הינה משמורנית עפ"י החלטת בימ"ש ולאב לא נקבעו עדיין הסדרי ראייה ,האם יכולה למנוע ביקורים שבעצם לא נקבעו ובמצב זה נתון האב לחסדיה עד אשר יפנה לביהמ"ש . 

4. עד כמה החוק  מגן ועל מה החוק מגן ומה חשיבותו של הסכם בנדון? 

כאמור זכותו של האב הנובעת בין היתר מחוק הכשרות והאפוטרופסות וכן אינטרס טובת הקטין שהינו אינטרס על במשפט הישראלי והעולם המתקדם ,מהווים בסיס לזכות הקטין לראות את ההורה שאינו משמורן בדרך כלל זה האב ,זכות זו ניתן לאכוף אותה רק כאשר יש הסכם המעגן בתוכו זכות זו ו/או החלטה שיפוטית ו/או פסק דין בעניין הסדרי ראייה, כאשר קיים הסכם להסדרי ראייה ו/או הסדרי ראייה המעוגנים בהסכם כולל והסכם זה קיבל תוקף של פסק דין או החלטה שיפוטית ,כאשר אחד הצדדים מפר הסדרי הראייה ,כך לדוגמא :כאשר אם אינה מאפשרת לאב לראות הקטין מסיבה לא סבירה הרי היא מפרה חובה חקוקה ,על מנת לאכוף הסדרי הראייה לאב האפשרות לפנות למשטרה ולהגיש תלונה כנגד האם על הפרת חובה חקוקה ,כמו כן לפנות לביהמ"ש בהליך מתאים ואף לדרוש סנקציה כספית כל פעם שהאם מפרה את הסדרי הראייה ,יתכן אף לתבוע העברת משמורת הקטין מהאם המפרה את הסדרי הראייה לאב ,שכן אם המפרה והפוגעת בקשר בין האב לקטין אינה ראויה להיות משמורנית. 

5. האם מותר לאם או לאב לעבור 100 ק"מ זה מזה ? 

באופן עקרוני ולאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כל צד יכול להעתיק מקום מגוריו אולם ניתן למנוע זאת בהסכם ולא בהחלטה שיפוטית ,כך לדוגמא ניתן להתנות בהסכם כי האם לא תרחיק מעבר ל-60 ק"מ ממקום מגוריה בעת ההסכם ובאם תעתיק מקום מגוריה עניין הסדרי הראייה והמשמורת יידונו מחדש ,יצוין כי להעתקת מקום מגורי האם ו/או ההורה המשמורן יש השלכה על המשך תקין של הסדרי הראייה ,שכן אם האם המשמורנית אשר התגוררה עם הקטין במרכז הארץ החליטה לעבור להתגורר באילת לדוגמא הרי פעולתה החד צדדים פוגעת בהסדרי הראייה ,האב אינו יכול להגיע פעמיים בשבוע לאילת וכו' ,כמו כן ייווצרו לאב הוצאות כספיות רבות ובלתי צפויות ,על כן זה המקום והמקרה לחייב האם להביא הקטין מחצית מהזמן לאזור המרכז ו/או לשאת בהוצאות הנסיעה וכו'. 

 6. נסיעה לחו"ל עם הילד ,מה דינה?

יש להבחין בין נסיעה לחו"ל שהינה לצורך טיול לעומת מצב בו האם עוברת להתגורר בחו"ל, במקרה הראשון ניתן להוציא צו עיכוב יציאה כנגד הקטין כבר במעמד אישור ההסכם ובכך למנוע יציאתו עד גיל 18 ,כאשר בהסכם יהא תנאי המאפשר לכל אחד מההורים להוציא הקטין מהארץ לצורך טיול למספר ימים ,תוך שההורה המעוניין בכך מקבל הסכמת ההורה האחר מראש ובכתב ובאם אין הסכמה פונים לביהמ"ש לענייני משפחה לצורך הפקדת ערבות מתאימה לחזרתו של הקטין ארצה.

במקרה השני ,ניתן למנוע העתקת מקום מגורי הקטין לחו"ל, כאשר קובעים בהסכם כי מרכז חייו של הקטין יהא בישראל ,וכן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הקטין עד בגרותו.

כאשר האם תעתיק מקום מגוריה לחו"ל יהא עליה לפנות בהליך מתאים לביהמ"ש לענייני משפחה לצורך הוצאת הקטין מהארץ ללא הסכמת האב . 

7.האב שהסכם בהסכם להסדרי ראייה והתחרט אחר כך ורוצה יותר מה דינו?

באם הסדרי הראייה נקבעו בהסכם ניתן תמיד לשנותם בהסכמה בין ההורים בכפוף לסדר יומו של הקטין וטובתו.

בכל מקרה האב יכול לפנות לביהמ"ש בתביעה ובקשה להרחבת הסדרי הראייה ו/או לשינויים הכול עפ"י הנסיבות ,האב יפרט טענותיו לעניין זה על מנת לשכנע את ביהמ"ש כי טובת הקטין מחייבת הרחבת הסדרי הראייה.

 יצוין כי כאשר עורכים הסכם ניתן להתנות כי הסדרי הראייה יורחבו בהתאם לגילו ורצונו של הקטין ו/או עפ"י דרישת האב ,אולם צריך לדאוג כי טובת הקטין מחייבת כי ישהה עם הוריו במידה שווה ככל שניתן. 

8. אם שהסכימה ליותר מדי מבחינתה ,מה החוק ייתן לה ?

באם האם הסכימה כי הסדרי הראייה בין הקטין לאביו יהיו חופשיים ו/או רחבים ,כגון: 4 פעמים השבוע ולעיתים אף כוללים לינה במהלך השבוע אין בכך כל פסול ,אולם על האם לדאוג כי הקטין יבלה אף עמה באופן שווה וזאת לטובת הקטין. 

9. מה החוק אומר באופן פרקטי ,כמה ימים ?

 אין חוק בעניין הסדרי הראייה ,יש מדיניות שיפוטית והלכה אותה מיישמים ,כך לדוגמא אב יראה את ילדיו פעמיים השבוע בשעות אחה"צ ,בכל סוף שבוע שני יבלו הילדים עמו את סוף השבוע לרבות לינה וכן מחצית החגים והחופשות. 

כמובן שניתן להרחיב הסדרי הראייה בהסכמה בין הצדדים כאמור לעיל. 

10. מה ההבדל בין תינוק עד גיל שנתיים ואחרי כן ?

 כאשר מדובר בתינוק כבן שנתיים הרי שהתינוק זקוק עדיין לטיפול צמוד של האם ועל כן הסדרי הראייה יהיו בבית האם ו/או מחוצה לו למפר שעות מצומצם וללא לינה ,כך גם בכל סוף שבוע שני ,אולם בהסכם ניתן לקבוע כי האב ייקח התינוק למספר שעות גדול יותר ואף ללינה באם הוא מסוגל לטפל בו .

ככל שהקטין גדל הסדרי הראייה יהיו רחבים יותר יכללו לינה בכל סוף שבוע שני מחצית מחופשות ומחצית חגים .

יודגש כי בהסכם מתאים ניתן להרחיב הסדרי הראייה ,כמו כן ניתן לקבוע בהסכם את הסדרי הראייה הרצויים כאשר הקטין מגיע לגיל 3 ואילך ,הסדרי ראייה שיכללו אף לינה באמצע השבוע .

 11. אב שלא רוצה לראות את ילדו ,האם החוק מכריח?

החוק אינו כופה על האב לראות את ילדו אולם במקרה שהאב מתנכר לקטין ו/או אינו מגיע לראות הקטין ניתן להגיש תביעת נזיקין כנגד האב אשר גורם סבל לקטין ופוגע בהתפתחותו ,כמובן שצריך להוכיח נזק ,יצוין כי עפ"י חוק הכשרות והאפוטרופסות שני ההורים אחראים לשלומו הגופני והנפשי של ילדם ,התנכרות מצד האב וחוסר רצון לראות הקטין פוגעת בילד .

יצוין כי על מנת לאכוף על האב לראות הקטין יש צורך כי בהסכם תירשם חובתו של האב לעשות כן ולא תהא סנקציה כספית כנגדו ובכל מקרה באם האב אינו מגיע לראות הקטין לא ניתן לפנות למשטרה בתלונה על הפרת חובה חקוקה כפי שניתן לעשות כנגד האם ,אלא אם כן קיימת החלטה שיפוטית ו/או פסק דין כי האב חייב לראות הקטין .

 מזונות:

 12. מה החובה ?

האב חייב במזונות ילדיו הן עפ"י המשפט העברי והן עפ"י חוק המזונות ,האב חייב במזונות ילדו במיוחד כאשר מדובר בילד "מקטיני קטינים" היינו עד גיל 6 אשר  חובת האב הינה אבסולוטית לספק לו את  צרכיו הבסיסיים של הקטין מעבר לגיל זה ניתן לחייב את האם להשתתף במזונות הקטין מדיני צדקה ,אולם השתתפותה של האם במזונות הקטין מותנית בכך שתהא אמידה ויהא לה מספיק לעצמה קודם.

 13. מה ההסכם הראוי שיעשה?

לעניין מזונות ילדים מן הראוי שהסכם יכלול סכום חודשי של מזונות לכל ילד ,כאשר ובנוסף לסכום המזונות החודשי יתווסף סכום נוסף לצורך הבטחת מדור לקטין ,היינו חלקו היחסי של הקטין בשכר הדירה והוצאות אחזקת הבית בו הוא מתגורר עם אמו ,כאשר מדובר בקטין אחד בלבד הרי שחלקו במדור נקבע עפ"י הפסיקה ל-% 33 ,שני ילדים 40% ,שלושה וכו' 50% ,שכן 50% הנותרים הינו חלקה של האם במדור.

בנוסף יש צורך לקטין בהוצאות רפואיות כגון:טיפולי שיניים ,משקפיים וכו'  ו/או חלילה הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י קופ"ח ,הוצאות אלו יישאו הצדדים יחדיו.

כמו כן יש צורך בהוצאות חינוך ,חוגים ,בי"ס ,גן ,צהרון וכו',הוצאות אלו אף הן מתחלקות בין ההורים ,כך שכל הורה משלם מחצית העלות.

 14. מהו הסכום הסביר ?

עפ"י תשלומי המוסד לביטוח לאומי לאם בגין מזונות ילד אחד ,עומד סך המזונות על כ-1,300 ₪ ,יצוין כי סכום המזונות אינו כולל הוצאות מדור כאמור לעיל ,כאשר קובעים מזונות לקטין יש צורך להתחשב בהכנסתו של האב, רכושו וכושר ו/או פוטנציאל השתכרותו .

סכום מזונות משתנה בהתאם לשכבה הסוציואקונומית משם מגיעה המשפחה שכן לעיתים נפסק סכום מזונות נמוך יותר והכול עפ"י הנסיבות.

 יצוין כי החוק אינו נוקב בסכום מסוים לעניין מזונות ולעניין מדור הפסיקה קבעה אחוזים כאמור לעיל.

 15. מה החוק אומר כשאין הסכם?

כאשר אין הסכם בין הצדדים הקובע סכום של מזונות לילד הרי שהאם תגיש תביעה למזונות בשם הקטין על מנת לחייב האב לשלם מזונות הקטין,יתרה מזאת ,גם כאשר יש הסכם הקובע מזונות,עדיין ההסכם אינו מחייב את הקטין ובכל עת יכול הקטין להגיש תביעתו הראשונית למזונות לביהמ"ש לענייני משפחה וביהמ"ש יצטרך לבדוק צורכי הקטין בהתאם לתביעה ,שכן הקטין אינו קשור בהסכמים שהוריו עשו ובמיוחד כאשר ההסכם אינו עולה בקנה אחד עם טובת הקטין.

 16. איך מגן החוק על האם שאינה מקבלת מזונות?

 החלטה ו/או פסק דין למזונות בין שהוא נקבע בהסכם שאושר ע"י ביהמ"ש ובין שנפסק ע"י ביהמ"ש מכוח תביעה שהוגשה ניתן לאכוף תשלום מזונות באמצעות גביית מזונות בלשכת ההוצאה לפועל כפי שגובים כל חוב אחר .

יצוין כי לאם אפשרות נוספת לגבייתם מזונות והיא באמצעות המוסד לביטוח לאומי ,ההבדל הוא שלעיתים המוסד לביטוח לאומי אינו משלם לאם מלוא המזונות ויתרת המזונות עליה לגבות בהוצאה לפועל .

 17. מהו מדור אם קיים בהקשר זה?

 מדור הינו הבית ואחזקתו ,בהם מתגורר הקטין ואמו ,כאשר מכוח חובת המזונות בה חב האב לילדו ,הרי שהאב חייב לספק לילדו קורת גג ,מדובר בהוצאות שכר דירה ואחזקת הדירה ,כאשר חובתו של האב לשאת רק בחלקו היחסי של הקטין בהוצאות שכר הדירה והוצאות אחזקתה כגון:תשלמו ארנונה ,מים,טלפון,חשמל וכו', כאשר חלקו היחסי של קטין אחד הינו 33% ,חלקם היחסי של שני קטינים 40% ויתר הקטינים 50% .

 מעמד הורי:

 18. מה המעמד של בן זוג של אחד ההורים מבחינת הילד?

 עפ"י חוק הכשרות והאפוטרופסות הורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם אשר נולדו להם, מחוק זה נגזרות חובות ההורים לטפל ולדאוג לילדם וכן זכותם ההורית.

כאשר להורה יש בן זוג שאינו הורהו של הקטין הרי שעפ"י חוק המזונות ניתן לחייבו במזונות הקטין באם אינו מקבל מזונות מהורה ביולוגי ,בעקרון כל עוד לא אומץ הקטין ע"י בן הזוג עפ"י החוק ,הרי שאין לבן הזוג כל "זכות" על הקטין.

 19. האם החוק במדינה הוא כזה שלא צריך בעצם הסכם?

 הסכם הינה הדרך הטובה ביותר להסדיר ענייני מזונות,משמורת ,הסדרי ראייה וכו', הסכם הינו צופה פני עתיד, ניתן לכלול בהסכם סיטואציות עתידיות ובעיות שיתעוררו במהלך חייו של הקטין ,כגון:מסיבת הר מצווה ,שיעורי נהיגה וכו',שביהמ"ש אינו דן בהם ,אלא אם כן הורי יגיש תביעה עם הגיע הקטין לגיל 13 וגם אז לא תמיד יחייב ביהמ"ש לערוך חגיגת בר מצווה וכו' ,כך שהסכם מומלץ כל עוד ניתן להגיע אליו ,כמו כן הסכם חוסך זמן יקר לצדדים וכן הוצאות כספיות ,עלות שכ"ט עו"ד ,מפח נפש ועוד.

 יצוין כי לא תמיד ניתן להגיע להסכם והמוצא היחידי הינו פנייה לביהמ"ש לענייני משפחה.

 20. למי הסכם טוב בישראל ,לאם או לאב?

 הסכם טוב לשני הצדדים ובמיוחד לקטין ,כל עוד ההסכם אינו מקפח אף צד.

הסכם ראוי שיראה טובת הקטין ולא בהכרח טובת הורה זה או אחר ,כמובן שהסכם צריך להיות הוגן כך ששני הצדדים יצליחו לעמוד בו ולא הסכם חד צדדי, יש צורך לאשר ההסכם  בביהמ"ש לענייני משפחה ,ביהמ"ש בוחן ההסכם עפ"י הוראות החוק.

 21. האם החוק בארץ טוב יותר לאם או לאב?

כאשר מדובר בהסכם ביהמ"ש בוחן את סעיפי ההסכם ובאם ימצא כי אחת מהורות ההסכם נוגדת עיקרון טובת הקטין ו/או נוגדת תקנת הציבור ו/או עושקת או מקפחת צד זה או אחר הרי שביהמ"ש לא יאשר סעיף ו/או הוראות ההסכם ,על כן חשוב לאשר הסכם בביהמ"ש שכן ביהמ"ש מגן על כל הצדדים.

 22. האם לעשות הסכם ? מתי הוא מקבל תוקף ?(אחרי הלידה)

 באם מדובר בהסכם להביא ילד משותף לעולם הרי שרצוי ועדיף לערוך הסכם מראש בטרם מביאים הקטין לעולם ו/או מתחילים בטיפולי פוריות ,שכן לא פעם יש צורך להקפיא עוברים לכן יש צורך להסדיר העניין מראש למען לא תיווצר בעיה עתידית לגבי גורל העוברים המוקפאים, כמו כן יש צורך להסדיר עניין מזונותיו ,משמורתו ,חינוכו וכו' של הקטין ,רכישת ציוד ראשוני לתינוק ועוד.

 23. למה לעשות הסכם לפני דבר שאין אנו יודעים איך ננהג כשיגיע ?(תינוק)

 כאשר מתכוונים להביא ילד לעולם יש צורך במחשבה תחילה ,כאשר שני צדדים מעוניינים להתקשר ביניהם רק לצורך הבאת ילד לעולם וגידולו במשותף על אחת כמה וכמה יש צורך בהסכם מבעוד מועד ,שכן צד אחד יכול להתחרט כאשר הצד השני בשלבי הריון מתקדם ובאין הסכם מוכן על האישה לדוגמא להגיש תביעות מתאימות ,כגון:תביעת אבהות,משמורת, מזונות וכו' ,דבר הכרוך בעלויות כספיות רבות לעומת הסכם.

24. איזה דוגמאות יש להסכם ומה הן כוללות?

 אם מדובר בהסכם התקשרות להבאת ילד לעולם וגידולו במשותף ,יש צורך להסדיר תחילה את עניין הכניסה להריון ,לאחר הולדת הקטין יש צורך הרכישת ציוד לתינוק שהינה הוצאה גדולה ,מי נושא בהוצאה ,האם מתחלקים וכו',כמו כן יש צורך להסדיר מזונות,מדור הקטין,הסדרי ראייה ,זרם החינוך ,דתי לא דתי ,חרדי,חילוני וכו'.

 כל הסכם נבנה לצורכי הנסיבות המתאימות למקרה הספציפי.

 בהצלחה. 

  הכתוב כאן אינו מהווה יעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בתהליכי קבלת החלטות.

 

רצוננו להודות לעורכי הדין יובל גיל ומלי גלברט, מומחי המשפחה המקצועיים והמקסימים שעזרו לנו בהכנת התשובות לשאלות.

 

כניסת חברים

הירשם

עוד באתר